מקלה אביו. מזלזל לשון (לעיל כה) ונקלה אחיך:

מקלה. לשון קלון פועל יוצא:

(...) ארור מקלה פירוש שיעשה לו קלון (...)

התחיל בעבודת גלולים שהיא שקולה כנגד כל התורה. וסמיך לעבודת גלולים מקלה אביו ואמו דג' שותפין יש באדם. וסמיך למקלה אביו גבול רעהו לומר שהבא על אשת איש, שהוא מסיג גבול רעהו, גורם לבן שמקלה אביו, שאינו מכיר אביו. וסמיך ליה משגה עור לומר לא תיעץ לו לפי דרכך כדי להסיג גבולו: וסמיך ליה מטה משפט שהיודע דין ומטהו בראיות או טוען שקר הוא משגה עור: סמך שוכב עם בהמה לאשת אביו לפי שהוא עמה בבית וכרוך אחריה כבהמה. וכן אחותו וחותנתו שהם תדירים עמו. וסמיך ליה מכה רעהו בסתר שהוא בצינעא כמו זנות חותנתו ואחותו שהוא בצינעא בביתו: וסמך לקח שוחד להכות נפש לומר הולך רכיל למען שפוך דם (יחזקאל כב, ט). וסמיך ליה אשר לא יקים להכות נפש לומר השופך דם כעובר על כל התורה:

ארור מקלה וגו'. צריך לדעת למה לא בחר מכל העבירות לומר עליהם הארורים אלא אלו, גם בעריות למה לא יחד הארורים אלא לאלו והלא יש עריות חמורים כאלו והם הבא על אשת איש, ואולי כי לא אמר כאן אלא העבירות הטמונים והנסתרים, ולזה רשם בראשונה ואמר ושם בסתר כי העושה בדרך שיהיה מתגלה הנה נתחייבו ישראל בערבות זה על זה, וכן מה שאמר ארור מקלה פירוש שיעשה לו קלון בדרך שאינו נתפס עליו בבית דין של מטה, וכן השגת גבול הוא דבר שאינו ניכר, וכן משגה עור בדרך אין רואה, וכן הטית משפט השפלים, וכן הבא על אשת אביו ועל הבהמה ועל אחותו וחותנתו כלם אין הרגש לזולת המצאו עמהם לחקור בו, וכן מכה רעהו דקדק לומר בסתר, וכן לוקח שחד וגו' כגון שהיו בית דין שקול ובא אחד והכריע בסברתו בשביל שוחד גם זה הוא מדברים המסורים ללב ואין הרגש לזולת, וטעם שכתב ארור שוכב עם בהמה בין אשת אביו לאחותו, לומר כי כל כך מרוחק הדבר של אשת אב ואחות כשוכב עם בהמה שהוא דבר זר ומתועב לטבע אנושי:

[מובא בפירושו לשמות פרק כ' פסוק י"א] וכתוב אב ואם הקלו בך. והנה במצות כבוד אב שלא יעשו ההפך שיהיה מקלל או מקלה. וחייב מיתה על המקלל. כי השומעים ישמעו הקללה מפיו. ולא חייב כן על המקלה. כי המקלה יוכל לעשות גם כן בסתר על כן צוה הכתוב שיהיה במלת ארור ככל הכתובים שהם בסתר: