מה יש באתר זה?
היום, רוב הלימוד של פרשת השבוע מבוסס על הדפים המחולקים חינם בבית הכנסת. עם כל הכבוד לדפים הללו, מדובר לרוב על רעיון קצרצר מהפרשה, ללא העמקה, ללא צדדים שונים של עניין מסויים. הדפים מיועדים לקריאה מהירה, לא כל כך ללימוד אמיתי. הפירושים הקלאסיים – אוצר ענק של פירושים מעמיקים על דרך הפשט, הדרש, הרמז וכן הסוד, נשארים לאחרונה כספר נעול. וחבל שכך.

חשבנו שאחת הסיבות לכך היא שהטקסטים "ארוכים מדי". נפרס בפני עיני הלומד קטע של ארוך של פירוש, והוא אפילו איננו יודע האם לאחר הקריאה תהיה לו תשובה על שאלה שעניינה אותו. בצורה זו הקריאה איננה מכוונת, היא פאסיבית, ואיננה מפרה כמו שהיא יכולה להיות. אם לעומת זאת הלומד יודע מראש על איזו שאלה הוא יקבל תשובה לאחר לימוד של קטע של פירוש – תוך כדי הלימוד הוא בוחן את הנלמד: "האם כבר קיבלתי תשובה על השאלה? האם יש תשובות אחרות לשאלה זו?" ועוד שאלות כאלו. זוהי מטרת האתר. להחזיר עטרה ליושנה – שנחזור למפרשים הגדולים של עמינו, אך להקל על לימודם. לא הוספנו ולו מילה אחת על לשונם של המפרשים השונים. רק הקדמנו שאלה מנחה. לימוד מהנה!

הערות לאופן העבודה שלנו
  • לא תמיד ניתן לשאול שאלה עניינית על הפירוש. במקרים כאלה נתנו כותרת פרטית, המתאר את מהות הפירוש, או כותרת כללית כגון "פירוש", או "הסבר דקדוקי", "הערה", וכד'.
  • סדר הבאת הפרשנים היא בד"כ: פירושי מלים מבחינת דקדוק או הפירוש הפשוט של הפסוק קודמים, ולאחר מכן הסברים עניניים או מדרשיים. לאחר מכן באות השאלות המקיפות יותר כגון "מדוע לא כתוב..." או ביאורים רחבים יותר.
  • במקרים הרבים שיש כמה פרשנים שעונים על שאלות זהות, נקטנו בד"כ לפי הסדר המודפס במקראות גדולות, ולאחר מכן פרשנים נוספים.
  • חלקים של פירושיהם של רמב"ן, אבן עזרה ורבינו בחיי מהם על פי הסוד, פעמים שלא נכללו באתר – פעמים שהשאלות נכללו. פעמים נכתבה הערה שהתשובה ע"פ הסוד.
  • חלקים של פירוש בעל הטורים (בעיקר הערות מסורה) לא נכללו באתר
  • אם פרשן מביא שתי תשובות על אותה שאלה, פעמים שהתחלנו ראש פרק חדש עבור התשובה השניה
  • אם הוספנו הפניה או הערה, הנצרכת בגלל שהוצאנו קטע מפירוש ממקומו המקורי, היא תהיה מוקפת [סוגריים]. זה קורה הרבה פעמים כאשר יש פירוש לפסוק המובא על ידי הפרשן בפירושו לפסוק אחר.
  • אם בפירוש יש תשובה על שאלה א', אח"כ על שאלה ב, ואח"כ מוסיף ביאור לתשובתו על שאלה א', רשמנו את הפירוש כך: רישא (...) סיפא
  • אם מובא בפרשן דרשה (בד"כ מחז"ל) על פסוק תוך יציאה מוחלטת מהפשט, בשאלה תופיע שיש כאן "ביאור למדרש חז"ל" וכד'.
  • פעמים פרשן מבאר מהלך שלם, של פסוק או של פרשה. במקרים כאלו אין טעם לתת שאלות מנחות לפירוש זה, והכל מופיע כמקשה אחת בתחילת הפסוק או הפסוקים, תחת הכותרת "הקדמה". ייתכן ששאלות שנידונות בפסוק מפי פרשנים אחרים, מקבלים מענה גם בהקדמה זו. אך שאלות כאלו הוצבו בד"כ גם במקומם הנכון, אפילו שזה לא באותו פסוק.
  • כאשר ישנו פירוש של פרשן שהוא שונה באופן בולט מהפשט, או מרוב המפרשים, יש והכותרת תהיה "פירוש נוסף ל..."
  • כאשר פרשן מפרש שני פסוקים צמודים, והפירוש מובא בפסוק ראשון, הועבר החלק המתייחס אל הפסוק השני אל הפסוק השני, וזאת בד"כ ללא ציון שבמקור זה נכתב בפסוק הקודם.
אין בית מדרש ללא חידוש – גם באתר ישנה תועלת גדולה שלא נמצאת בחומשים, והיא התוספת של פירושים לפסוקים שלא נכתבו במקומם. במקרים רבים מאוד, מפרש פרשן בדרך אגב תיבות מפסוק נוסף, תוך כדי פירושו לפסוק בו הוא עומד. לרוב אין ללומד דרך לדעת, שבמקום נוסף ניתן ללמוד פירוש נוסף לפסוק בו הוא מעיין. זכינו להכניס במאות מקומות את הציטוט המלא של הפירוש הנוסף הזה.
צור קשר|אודות האתר