ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
מצורע
וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן:
אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ:
וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים: פ
שמות פרק כב פסוק כב
אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ
מה יקרה עם המענה אותו?
מדוע פיסקה זו כתובה בלשון יחיד, והפסוק הקודם בלשון רבים?
כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי
מדוע פיסקה זו כתובה בלשון יחיד?
שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ:
מודע התורה מדגישה את הישועה שיזכה לה מאת ה'? במה זה מפצה על העוול?
מדוע כל הפסוק כתוב בביטויים כפולים?
האם העונש שכתוב בפסוק הבא – לא יבוא למי שמענה אחרים?
מה ההבדל בין הנאמר כאן לבין הנאמר בצעקת הלוה (פסוק כ"ו)?
צור קשר
|
אודות האתר