ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
צו
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:
הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:
דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:
וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיֹת מִשֶּׂה וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתוֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה:
שמות פרק יב פסוק ג
דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר
מדוע כתוב "דברו" בלשון רבים? האם גם אהרון דיבר?
מדוע הציווי למסור את זה לבני ישראל מופיע כאן ולא בתחילת הפרשה? מה מלמדנו "לאמר"?
מדוע יש לדבר אל כל העדה?
באיזה יום הם דברו?
האם על משה לדבר אל בני ישראל, או שמשה ידבר אל הזקנים והם אל בני ישראל?
בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה
דרשה לתיבת "הזה".
מהו הפרש הזמן בין הלקיחה לבין השחיטה? מדוע קיים הפרש זה?
וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:
מדוע כתובה כאן וא"ו החיבור?
איך מתבצעת מצווה זו?
מה הקשר בין "בית אבות" לבין "בית"?
מדוע ציווה ה' את המצווה הזו?
מדוע כתוב "איש"? מה ה' מבקש להבהיר במצווה הראשונה?
למה אין איסור על טמאים וערלים לעשות את המצוות הללו?
מה היתה תגובתם של המצרים למעשה זה?
צור קשר
|
אודות האתר