
 | וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי |
|  | פירוש "הואלתי" |
| |  | רש"י |
| | |  | הואלתי. רציתי כמו ויואל משה: |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ז] הנה נא הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר. הואלתי לשון התחלה כמו שפירש"י על פסוק הואיל משה באר את התורה (דברים א ה) והביא ראיה מן הנה נא הואלתי. וכבר אמרנו למעלה שהושיב הקב"ה את אברהם בדין על אנשי סדום ובדיני נפשות מתחילין מן הצד, על כן אמר הנה נא הואלתי ולמה אני מתחיל להגיד דעתי לפי שאנכי עפר ואפר ובדיני נפשות מתחילין מן הצד. ולכך פירש"י דווקא בהואלתי הנאמר בפעם שני (פסוק לא) שפירושו רציתי כמו ויואל משה, ובפרשת דברים פי' רש"י הואיל משה התחיל כמו הואלתי לדבר קשיא אהדדי, אלא ודאי שכאן פירש על הואלתי שנאמר בפעם שני, ולהלן פי' על הואלתי שנאמר פעם ראשון, כי הלשון סובל שניהם. ומיושב גם כן מה שלא נאמר ואנכי עפר ואפר בהואלתי שני וק"ל. |
|  | מה מוסיף אברהם בבקשתו כאן? מדוע הוא אומר "נא"? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ויאמר הנה וגו' אל אדני אולי וגו'. בקש שיגן ה' בעד עשרים וזכותו של אברהם בעד עשרה כשאלתו הקודמת, ולא אמר אל יחר כאומרו בשאלו אם ימצאון שלשים שהם יותר מעשרים, מטעם שלא הוסיף דבר בתפלתו להגין בזכותו יותר ממה ששאל קודם, ולזה דקדק לומר אל אדוני פי' כי תפלתו היא לצד הגנת האדון ברוך הוא שיגן בעד עשרים: |
 | אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם עֶשְׂרִים |
|  | מה כוחו וייחודו של מספר זה שעליו ביקש אברהם? |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ט] אולי ימצאון שם ארבעים. וימלטו ד' הכרכים. וכן שלשים יצילו ג' מהם או עשרים יצילו ב' מהם או עשרה יצילו אחת מהם: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ט] ושלא יאריך חבר שני החסרונים אחר כן. אם יחסר הרביעית גם השלישית גם החצי. |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | עיין בפירושו בהקדמה לפסוק ל"ב |
| |  | כלי יקר |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק כ"ח |
 | וַיֹּאמֶר לֹא אַשְׁחִית בַּעֲבוּר הָעֶשְׂרִים: |
|  | שינויי הלשון ביחס למספרים אחרים |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ד] וטעם שנוי הלשון, פעם לא אשחית פעם לא אעשה. תחלה אמר לא אשחית פעם שנית לא אעשה, תחלה אמר לא אשחית אם אמצא שם מ"ה, כלומר ראוים הם להשחת כיון שאין עשרה לכל כרך, אבל אני לא אשחית אלא אלקה אותם ביסורין. אח"כ אמר לא אעשה בעבור מ', כלומר לא אעשה לא השחתה ולא יסורין, כיון שהם עשרה לכל כרך. וכן אמר בשלשים לא אעשה, לפי ששלשה כרכים הם הרוב, אבל בעשרים וכן בעשרה אמר לא אשחית, כלומר אבל ילקו ביסורין, כיון שהג' שהם הרוב הם הרשעים, וכיון שלא היו שם עשרה נשחת הכל. |
| |  | ספורנו |
| | |  | לא אשחית בעבור העשרים.. בעבור העשרה. כי בהשחית ג' מהם, לא ימלטו מכל וכל השתים הנשארות שלא תהיינה נזוקות בצד מה בחרבן השכנות. כאמרו: נתקללה בבל, נתקללו שכניה (ברכות נח, א). |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | עיין בפירושו בהקדמה לפסוק ל"ב |
|