
 | וַיֹּאמֶר אַל נָא יִחַר לַאדֹנָי וַאֲדַבֵּרָה |
|  | מדוע מתנצל אברהם בצורה זו, יותר מאשר בבקשותיו הקודמות? |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | עיין בפירושו בהקדמה לפסוק ל"ב |
| |  | אור החיים |
| | |  | ויאמר אל נא יחר וגו'. טעם שחש לחרון אף, כי רצה שיגין הוא וחש להקפדת הבורא ואמר אל יחר וגו'. ודקדק לומר נא פי' למה שאומר בפעם הזאת שמבקש שזכותו יגן אולי ימצאון שלשים שהאדון יגן בעד כרך אחד ואברהם בעד כרך אחד: |
| |  | כלי יקר |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק כ"ח |
 | אוּלַי יִמָּצְאוּן שָׁם שְׁלֹשִׁים |
|  | מה כוחו וייחודו של מספר זה שעליו ביקש אברהם? במה הוא שונה ממספרים אחרים? |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ט] אולי ימצאון שם ארבעים. וימלטו ד' הכרכים. וכן שלשים יצילו ג' מהם או עשרים יצילו ב' מהם או עשרה יצילו אחת מהם: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ט] ושלא יאריך חבר שני החסרונים אחר כן. אם יחסר הרביעית גם השלישית גם החצי. |
| |  | כלי יקר |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק כ"ח |
 | וַיֹּאמֶר לֹא אֶעֱשֶׂה אִם אֶמְצָא שָׁם שְׁלֹשִׁים: |
|  | מדוע כתוב "לא אעשה" ו- "אם אמצא שם" ולא "לא אשחית" ו- "בעבור" כבמספרים אחרים? |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | עיין בפירושו בהקדמה לפסוק ל"ב |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ד] וטעם שנוי הלשון, פעם לא אשחית פעם לא אעשה. תחלה אמר לא אשחית פעם שנית לא אעשה, תחלה אמר לא אשחית אם אמצא שם מ"ה, כלומר ראוים הם להשחת כיון שאין עשרה לכל כרך, אבל אני לא אשחית אלא אלקה אותם ביסורין. אח"כ אמר לא אעשה בעבור מ', כלומר לא אעשה לא השחתה ולא יסורין, כיון שהם עשרה לכל כרך. וכן אמר בשלשים לא אעשה, לפי ששלשה כרכים הם הרוב, אבל בעשרים וכן בעשרה אמר לא אשחית, כלומר אבל ילקו ביסורין, כיון שהג' שהם הרוב הם הרשעים, וכיון שלא היו שם עשרה נשחת הכל. |
| |  | ספורנו |
| | |  | לא אעשה. לא אעשה רעה כלל לשלש הערים הפחות חיבות. |
| |  | כלי יקר |
| | |  | עיין בהקדמה לפסוק כ"ח |
|