ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
בראשית
וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם: פ
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו:
כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:
וְלַאֲחֹתוֹ הַבְּתוּלָה הַקְּרוֹבָה אֵלָיו אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לְאִישׁ לָהּ יִטַּמָּא:
ויקרא פרק כא פסוק ב
כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו
פירוש "שארו". עיון בדרשת חז"ל שזו "אשתו". מדוע היא הוזכרה בלשון זו, ומדוע לפני הוריו?
מדוע יש לכהן רשות (או חובה) להיטמא לקרוביו, למרות קדושתו?
לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו:
האם אין תיבת "לאמו" מיותרת – הרי ניתן היה ללמוד את דין אמו בקל-וחומר מתיבת "ולאביו"? מה הדין אם אמו נתחללה?
האם אין תיבת "ולאביו" מיותרת – הרי ניתן היה ללמוד את דין אביו בקל-וחומר מתיבת "לאמו"?
האם אין התיבות "לאמו ולאביו" מיותרות – הרי ניתן היה ללמוד את דינם בקל-וחומר מתיבת "לבנו"?
סיכום הדיון בצורך של תיבת "לאמו" ותיבת "ולאביו". האם הדין חל גם על אחד מהם או רק על שניהם יחדיו?
האם ההיטמאות בהם מצווה או רשות?
מדוע הוזכרה האם לפני האב? מדוע בכהן הגדול הסדר הוא הפוך?
האם דין זה חל על וולד שהוא נפל?
מה הדין אם בתו נתחללה?
באיזה אח מדובר כאן?
צור קשר
|
אודות האתר