כי יראתי וגו'. השיבו על ראשון ראשון שאמר לו ותנהג את בנותי וגו':

ויען יעקב וגו'. פי' אין אני מכחיש שברחתי, ומה שאמרת למה וגו' כי יראתי ממך שמא תגזול וגו', ומה שהתבוננת לומר כי לסיבה זו גנבתי אלהיך לבל יגיד, לזה ענה עם אשר וגו' כי טענה זו של גניבת התרפים כי זה יגיד שבורח הוא היא טענה הנשמעת, לזה נשבע לו עליה בקללה כדין המחרים על הספק:

פן תגזל את בנותיך. כי באמרך שלא נתת את בנותיך להרחיקם מעליך תגזל אותן "מעמי", לעכב גם הבנים והממון. כענין אמרו אחר כך "הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני" (פסוק מג). וכל זה אולי היית עושה בעזרת אנשי ארצך בהיותי שם, ולא תשיג זה אחרי שיצאתי מארצך.