ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
צו
וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה מִנְחָה לַיקֹוָק:
וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן וַיִּשַׁע יְקֹוָק אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ:
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו:
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ:
בראשית פרק ד פסוק ה
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה
פירוש. מדוע הוזכר שה' לא שעה לא אל קין וגם לא אל מנחתו?
מדוע התורה לא מתחילה בעניינו של קין? מדוע יש כפילות בלשון בפסוקים?
וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו:
פירוש
מה בין שני חלקי הפיסקה?
מה קין מבין, שגרם לו שיפלו פניו כעת?
סיבה נוספת מדוע חרה לקין מאד. מדוע קין חושב שמן הראוי שה' יקבל את מנחתו?
צור קשר
|
אודות האתר