
 | וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה |
|  | פירוש. האם זהו ציווי? מדוע ה' אומר דבר זה למשה? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ומות. לתקן עצמו כי הוא יקבור את עצמו כאשר אפרש |
| |  | אור החיים |
| | |  | ומות בהר. פירוש התרצה למות שאין הקדוש ברוך הוא לוקח נפשות חסידיו אלא לרצונם, ואומרו והאסף אל עמיך על דרך אומרם (כתובות ק"ד.) שיוצאים הצדיקים להקביל פני צדיק, ולזה אמר ה' אליו שיאסף אל עמיו הבאים לקראתו: עוד יתבאר על זה הדרך כי בא לתת שלשה טעמים למיתת איש האלהים, וזה שיעור הכתוב ומות, והטעם בהר פירוש על דרך אומרם ז"ל (סוטה י"ד.) למה נקבר משה בהר נבו בשביל עון פעור כי בכל זמן שיזקוף ראשו פעור ימצא כנגדו משה ונכנע, וכאומרו (לקמן ל"ד ו') ויקבור אותו בגיא מול בית פעור, טעם ב' אשר אתה עולה שמה פירוש כדי שיוכל להשיג האושר שהשיג באמצעות מעשים טובים הנוראים מה שאין יכול להשיג בעודו משותף עם הגוף שאינו יכול להשיג המעלה ההיא, והוא אומרו אשר אתה עולה שמה פירוש בעולם העליון, ג' והאסף אל עמיך על דרך אומרם ז"ל (במ"ר פי"ט), בפסוק (לקמן ל"ג כ"א) ויתא ראשי עם וגו' שבאמצעות משה יזכו דור המדבר, והם מתיחסים אליו כאומרו (שמות ל"ב ז') רד כי שחת עמך, והוא אומרו והאסף אל פירוש לסיבת עמיך להביאם לעולם הבא, והגם שבאהרן מצינו שאמר כן גם כן (כאן) ויאסף אל עמיו במקום שיש לדרוש דורשין: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומות בהר. פירש החכם רבי אברהם ז"ל לשון ומות שיתקן עצמו בכך, כי הוא קבר את עצמו. ויתכן לפרש ענין ומות שאני גוזר עליך שתמות מיד, כי המיתה איננה ביד האדם, ולכך לא תמצא בסוד לשון הקדש מלה בלשון צווי בדבר שאין יכולת ביד האדם לעשותו מיד, כגון השינה והמיתה, כי המדבר עם חברו אין לו לומר לו ישן ולא מות, שהרי אי אפשר לו לישן ולא למות מיד, וכשהזכיר בכאן ומות דבר ה' הוא והוא יתעלה הגוזר ולו השלטון והיכולת: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ומת בהר. קבל עליך המיתה לכפרה "על אשר מעלתם" (פסוק נא). והאסף אל עמיך. ובזה תאסף בצרור החיים עם הכשרים כמוך. |
|  | מדוע משה מת דווקא במקום זה? מדוע מדגישה התורה שהוא עולה על הר זה? |
| |  | אור החיים |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. האם זהו ציווי? מדוע" וכו'] |
 | וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ |
|  | פירוש. מה פיסקה זו מוסיפה על הנאמר בפיסקה הקודמת? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו והאסף אל עמיך על דרך אומרם (כתובות ק"ד.) שיוצאים הצדיקים להקביל פני צדיק, ולזה אמר ה' אליו שיאסף אל עמיו הבאים לקראתו: [ועיין עוד בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. האם זהו ציווי? מדוע" וכו'] |
| |  | ספורנו |
| | |  | ומת בהר. קבל עליך המיתה לכפרה "על אשר מעלתם" (פסוק נא). והאסף אל עמיך. ובזה תאסף בצרור החיים עם הכשרים כמוך. |
|  | הערה לאיותה של תיבת "עמיך" |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [מובא בפירושו לבמדבר פרק כ"ז פסוק י"ג] ותוספת הה"א במלת וראיתה אולי בא לרמוז כי הראיה מכח הה"א, ועוד שהארץ העליונה היא הה"א אחרונה שבשם, והיא כבוד ה' אשר יאספהו, ולכך נתוסף יו"ד במלת עמיך, וכן בכל עמיך האמור במשה רבינו ע"ה מצינו שהם כתובים ביו"ד, והם ונאספת אל עמיך, (במדבר לא) אחר תאסף אל עמיך, (דברים לב) ומות בהר אשר אתה עולה שמה והאסף אל עמיך: |
 | כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: |
|  | מה הדמיון בין מותו של אהרון לבין מותו של משה? |
| |  | רש"י |
| | |  | כאשר מת אהרן אחיך. באותה מיתה שראיתה וחמדת אותה שהפשיט משה את אהרן בגד ראשון והלבישו לאלעזר וכן שני וכן שלישי וראה בנו בכבודו א"ל משה אהרן אחי עלה למטה ועלה פשוט ידך ופשט פשוט רגליך ופשט עצום עיניך ועצם קמוץ פיך וקמץ והלך לו אמר משה אשרי מי שמת במיתה זו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וכבר רמזתי מה שאמר אחד מחכמי הדור במלת ויאסף: |
|