ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
בלק
כִּי שֵׁם יְקֹוָק אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ:
הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא:
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל:
הֲ לַיְקֹוָק תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ:
דברים פרק לב פסוק ה
שִׁחֵת לוֹ
פירוש לפיסקה. מי שיחת, ולמי נעשתה השחתה זו? פירוש לכל הפסוק.
מדוע הפיסקה כתובה בלשון יחיד?
לֹא בָּנָיו מוּמָם
פירוש. מהו "לא בניו"? למי מיוחס המום? מה הצורך להבהיר זאת? מהו עניינה של הפיסקה בתוך הפסוק?
דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל:
פירוש "עקש"
פירוש "פתלתל". הערה דקדוקית לתיבה זו
פירוש לפיסקה. מה הצורך בשני המאפיינים הללו?
צור קשר
|
אודות האתר