
 | וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק אֱלֹהִים |
|  | מהו "ערום"? מה הקשר בין הפסוק הקודם לבין פרשה זו? |
|  | מהן ייחודו ומהותו של הנחש? |
|  | מדוע הנחש עשה מעשה זה? |
|  | מדרש בענין מצבו של הנחש לאחר העונש |
|  | מדוע התורה מכנה תכונת הנחש בשם ערמה, ולא בשם רשעות וכד'? |
|  | מהו עניינה של הפרשה? |
 | וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה |
|  | האם אכן הנחש ידע לדבר? איך הנחש והאשה הבינו זה את זו? |
|  | מדוע נטפל הנחש דווקא לאשה? |
 | אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: |
|  | האם המילה "אף" היא מדברי התורה או מדברי הנחש? |
|  | מדוע הנחש אומר דברי הבל, האם הוא לא ראה אותם אוכלים משאר פירות? |
|  | מדוע בתחילת הפסוק הוזכרו שני שמות ה', ובפי הנחש רק שם אלוקים? |
|  | מהי כוונת הנחש? איך הוא הצליח להסית את האשה? |
|  | מדוע בחר הנחש להסית את חווה, דווקא בפירות עצי הגן? |
|  | אם חוה יודעת שאין איסור בנגיעה בעץ, איך התפתתה כאשר נדחפה על העץ? |
|