
 | וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה |
|  | למי הכוונה כאן? מדוע הדברים ייאמרו דווקא על ידי אחרים, ולא על ידי הנוכחים כאן? |
|  | מה הדור האחרון והנכרי הזה יאמרו? |
|  | מדוע התורה מזכירה את האמירה לפני הראייה, הרי הסדר אמור להיות הפוך? |
 | וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה יְקֹוָק בָּהּ: |
|  | מדוע ראייה זו מוזכרת רק לאחר האמירה שבפיסקה הקודמת, הרי הסדר הוא הפוך? |
|  | בין חטאי היחיד לבין חטאי הציבור. עיון ארוך במבנה של הפרשה כולה וברצף הפסוקים שבה. |
|  | מדוע הארץ היא זו שלוקה במכות? |
|  | מדוע כל התמהים מתעוררים במראות אלו, ולא בקללות שהוזכרו בפרק הקודם? |
|