לא יקח. (קידושין סז) אין לו בה לקוחין ואין קדושין ותופסין בה:

[מובא בפירושו לויקרא פרק כ' פסוק י"ז] ואיש אשר יקח את אחתו. הזכיר הכתוב קיחה באחותו אע"פ שאין לו בה קידושין, בעבור כי האח עם אחותו בבית אחד שוכנים יחד, וכאשר יגבר עליו תאותו יקחנה וימשוך אותה אליו, ואינו צריך לבוא אליה כבא אל אשה זונה. וכן דרך הכתוב להזכיר קיחה בכל המתיחדים, כי אשה ואמה (בפסוק יד), ובת בנה, ובת בתה (לעיל יח יז), ואשה ואחותה (שם פסוק יח), ואשת אחיו (פסוק טז), כולן עמו בבית, וכן לא יקח איש את אשת אביו (דברים כג א):

[מובא בפירושו לפרק כ"ז פסוק כ'] וטעם כי גלה כנף אביו. דרך כבוד לאב. כי בתורה הזכיר (ויקרא כ יא) ערות אביו גלה, וכן הזכיר באשת אחיו ואשת אחי אביו ערותם. כי שם יחייב עונש גדול מיתה או כרת, והוצרך לנבל הרעה שעשו על כן הזכיר בהם הערוה, אבל בכאן להיותו לאלה, די להזכיר כי גלה כנף אביו כי בגלוי כנף האב בלבד מחוייב קללה כי מקלה את כבודו, וכל מקלה את אביו ארור: וכן לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו (לעיל כג א), דרך כבוד, שלא יקרב אליה כי אין ראוי לגלות כנפו אשר פרש על אשה דרך חופה, כטעם ופרשת כנפך על אמתך (רות ג ט). ולא כמי שמרבה בו אנוסת אביו (יבמות צז.):

ולא יגלה כנף אביו. (יבמות צג) שומרת יבם של אביו הראויה לאביו והרי כבר מוזהר עליה משום (ויקרא יח) ערות אחי אביך אלא לעבור על זה בשני לאוין ולסמוך לה לא יבא ממזר ללמד שאין ממזר אלא מחייבי כריתות וק"ו מחייבי מיתות ב"ד שאין בעריות מיתת ב"ד שאין בה כרת:

לא יקח איש את אשת אביו. הוכפל כאן לומר שהנולד ממנה הרי הוא בלא יבא ממזר:

לא יקח איש את אשת אביו. האנוסה על כן נסמכה זאת הפרשה:

לא יקח איש את אשת אביו. באנוסת אביו הכתוב מדבר, ולכך סמך פסוק זה לאנוסה: ולא יגלה כנף אביו. בשומרת יבם של אביו הכתוב מדבר: