 | וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִוא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ |
|  | מהו "שעריך"? לאן מוציאים את האדם הזה? מדוע דנים אותו דווקא שם? |
| | | רש"י |
| | |  | והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך וגו'. המתרגם אל שעריך לתרע בית דינך טועה שכן שנינו אל שעריך זה שער שעבד בו או אינו אלא שער שנדון בו נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו ותרגומו לקרויך: |
| | | ספורנו |
| | | | את האיש ההוא או את האשה ההיא. ולא נאמר שהיה זה פתיות, ובל ידעה מה, ושאין צריך לדונה בשער שעבדה בו להורות היפך דעותיה. אל שעריך. אל שער שעבד בה, להראות שלא יושיעהו האל הנכר הנעבד שם, אשר חשב העובד להיות נושע בו. |
| | מדוע כתוב "ההוא", הרי מדובר כאן גם באשה? |
| | | רמב"ן |
| | | | [מובא בפירושו לויקרא פרק ב' פסוק י"א] וטעם הכתוב שיזכיר, מנחה היא (פסוק ו טו), ויכתוב הוא, וכן בכל מקום, מפרשת הנה אנכי שולח מלאך (שמות כג כ), וכן האשה ההוא (במדבר ה לא, דברים יז ה), בעבור שהנקבה בכלל הזכר בכח: |
| אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ: |
| | מדוע "וסקלתם" כתוב בלשון רבים? |
| | | אבן עזרה |
| | | | וסקלתם באבנים. זה או זאת כמו באש ישרפו אותו ואתהן |
|
