 | וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף לֹא הִשְׁאַרְנוּ שָׂרִיד: |
|  | פירוש "מתם" |
| | | רש"י |
| | |  | מתם. אנשים. |
| | | אבן עזרה |
| | | | מתם. בני אדם: |
| | מדוע ישראל החרימה כאן את הכל? |
| | | רמב"ן |
| | | | ונחרם את כל עיר מתים והנשים והטף. שהיו מן האמורי, ונצטוו בכך שנאמר (להלן כ טז) רק מערי העמים האלה אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה, ואף על פי כן פתח להם בשלום שכך היא המצוה כאשר אפרש בעה"י (להלן כ י). אבל לעוג מלך הבשן לא קרא לשלום, שהוא יצא אליו למלחמה קודם שבאו לעיר שלו כלל, וכבר פירשתי הענין בסדר זאת חקת (במדבר כא כא): |
|
