ויאמר אלעזר הכהן וגו'. לפי שבא משה לכלל כעס בא לכלל טעות שנתעלמו ממנו הלכות גיעולי נכרים וכן אתה מוצא בשמיני למלואים שנאמר (ויקרא י) ויקצוף (משה) אל אלעזר ועל איתמר בא לכלל כעס בא לכלל טעות וכן (במדבר כ) בשמעו נא המורים ויך את הסלע ע"י הכעס טעה:

ויאמר אלעזר הכהן. משה דבר לראשי האלפים פרשת טהרה והם לא היו בידם כלי מתכות אלא בגדים חשובים, אבל אלעזר הכהן דבר לאנשי הצבא וראה בידם כלים של תשמיש הנמצאים בבתים לכך הורה להם דיני גיעול. אי נמי לפי שהיתה ההזאה על ידו לכך הורה להם גם כן דיני גיעול:

ויאמר אלעזר הכהן. כי חקת תורת הפרה לאלעזר נתנה ומשה אמר להם תתחטאו דרך כלל ואלעזר פירש להם:

[מובא בפירושו לויקרא פרק י' פסוק י"ט] וידבר אהרן. אין לשון דבור אלא לשון עז שנא' (במדבר כא) וידבר העם וגו'. אפשר משה קצף על אלעזר ועל איתמר ואהרן מדבר הא ידעת שלא היתה אלא מדרך כבוד אמרו אינו בדין שיהא אבינו יושב ואנו מדברים לפניו ואינו בדין שיהא תלמיד משיב את רבו יכול מפני שלא היה באלעזר להשיב ת"ל (שם לא) ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא וגו' הרי כשרצה דבר לפני משה ולפני הנשיאים זו מצאתי בספרי של פנים שני:

[כהמשך לפירושו לפסוק זה] אשר צוה ה' וגו'. (ספרי) תלה ההוראה ברבו:

זאת חקת התורה. מה שאמר לכם משה שתתחטאו שלישי ושביעי (פסוק יט) הוא דין "חקת התורה" של פרה אדמה לטהר מטמאת מת.