
 | וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם |
|  | מדוע התורה מפרטת את שתיקת בעלה דווקא, הרי כולם שותקים? |
| |  | ספורנו |
| | |  | ואם החרש יחריש. שהשתיקה במי שיש בידו למחות היא כמו הודאה, שהשותק הוא כמסכים במה שנעשה. |
|  | מהו "מיום אל יום"? מהו משך הזמן שניתן להפר בו? |
| |  | רש"י |
| | |  | מיום אל יום. שלא תאמר מעת לעת לכך נאמר מיום אל יום ללמדך שאין מפר אלא עד שתחשך: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | מיום אל יום. מגיד שהפרת נדרים כלה מתחלת היום עד סופו, כיום האמור במעשה בראשית ובאותו ואת בנו שהיום הולך אחר הלילה שעבר, כענין שכתוב (בראשית א) ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, ואינו מעת לעת, הלכך נדרה בלילה יש לה זמן הפרה כל אותו הלילה וכל אותו היום של המחרת, ואם נדרה ביום אין לה זמן הפרה אלא עד שקיעת החמה, ולפיכך הבעל מפר לאשתו בשבת אפילו נדרים שאינן צורך השבת אע"ג דדמי לדן את הדין, שאם לא עכשיו אימתי, אבל חכם אינו מתיר נדרים בשבת אלא אותן שהם לצורך השבת דחכם ע"י חרטה שרי ליה למחר ליומא אחרינא כי האידנא. |
|  | ממתי מתחיל משך הזמן שבו הבעל יכול להפר? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | וזמן הפרה אינו ביום שנדרה לבד אלא ביום שמוע אביה וביום שמוע אישה, אפילו לאחר כמה ימים משנדרה. |
 | וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ: |
|  | מדוע "הקים" כתוב כאן בלשון עבר? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והקים. כבר הקים ואחר כן פירש איך הקים אותם בעבור שהחריש ביום שמעו: |
|