אם חפץ בנו ה'. אמנם כי טובתה עד מאד היא בתנאי שיחפץ בנו ה', כאמרו "ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה.. והיה אם שמע תשמעו וכו'" (דברים יא, יבשיג). והביא אתנו אל הארץ הזאת. הפך מה שהעידו חברינו באמרם "לא נוכל לעלות אל העם" (יג, לא), כי אמנם לא יתקוממו יושבי הארץ לקראתנו כלל, כאמרו "ידמו כאבן עד יעבר עמך ה'" (שמות טו, טז). וכן היה שלא עשו שום גדר ושום הכנה למנוע את עלות העם עליהם. ונתנה לנו. כי ראינו שלא קמה רוח באיש בפנינו ושדעתם לברוח.

אם חפץ בנו ה'. נתחכמו לדבר בלשון ספק, כדי שיניחו להם לגמור הדברים כי יאמרו שאין דבריהם אלא לגדר האפשרות ולא בבחינת ההחלט ולזה הניחום לומר כל הדברים ובגמרן אמרו לרגום, וכאן הבן שואל למה לא רגמו על תחלתן של דברים שהרי אין בדבריהם האחרונים תוספת ושינוי מתחילת דבריהם, אלא לצד שבתחילת דבריהם אמרו אם, היו יושבים ומצפים גמרן של דברים וכשעמדו בהן אמרו לרגום:

[מובא בפירושו לפסוק ז'] טובה הארץ וגו'. נתכוונו לסתור דברי המרגלים שאמרו ארץ אוכלת וגו', ואמרו טובה מאד מאד בין בענין פירותיה בין ביישובה, וכנגד הפלגת המניעה אמרו אם חפץ וגו' ונתנה בתורת מתנה לא בכח יגבר איש וגמרו אומר לחמנו הם:

ארץ אשר וגומר כאן גזירת מאמר אם חפץ: היא זבת חלב ודבש. פירוש היא ולא אחרת כיוצא בה, והמרגלים אמרו זבת חלב ודבש היא אין תיבת היא מופלגת מהארץ שוללת מציאות כיוצא בה אלא לזכרון אשר עליו בא מאמר זבת חלב ודבש:

ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש. היא מעצמה בלתי עבודת עובדי אדמה, כמו ביערים, כענין "וכל הארץ באו ביער, ויהי דבש על פני השדה" (שמואל א יד, כה), וזה לא היה אפשר אם היה בארץ או באוירה איזה דופי.