מקברות התאוה נסעו העם חצרות. כלומר נתעכבו שם עד האסף מרים. ולכך האריך בלשונו ויהיו בחצרות. לומר ויהיו שם בחצרות.

נסעו העם חצרות. אל חצרות דרך קצרה. וטעם ויהיו בחצרות. דבק עם ותדבר מרים כי בעבורה ישבו שם כי כן כתוב:

ויהיו בחצרות. דבק עם ותדבר מרים, כי בשבילה ישבו שם:

ויהיו בחצרות. שהו שם איזה זמן, כמו "ויהיו שם.. כעשר שנים" (רות א, בשד), "ויהיו שם כאשר צוני ה'" (דברים י, ה). אמר כי באותו הזמן שהתעכבו שם קרה שדברה מרים במשה (פרק יב), ובהיות אז אהל מועד מוקם, הזמין האל יתברך אותם לצאת מאהליהם אל אהל מועד.

ומדרש אגדה בספרי בסוף הפרשה ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכי שתי חצרות היו שנסעו מזו וחנו בזו ונסעו מזו וחנו בזו. ומסופק לרבות"י ונשאלתי עליה בפירושו ופירשתיו הדרשה. כי זו אנו למידין מתחלת הפסוק שכתוב בה מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות. ועל פ' זה כתוב בספרי זה היה בשעה שנצטרעה מרים וסוף דבר חוזר ומסיימו בפ' האחרון של פרשה ואחר נסעו העם מחצרות וכי ב' חצרות היו וכו' ופסוק זה הוא נדרש מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות [ולא] כשאר כל מסעות וחניות שכתוב בהן ויסעו ויחנו אלא מקברות התאוה נסעו העם חצרות משמע כי העם נסעו מחצרות ואח"כ ויהיו בחצרות שחזרו לאחוריהם בחצרות שכשנסע דגל הראשון מחצרות ועדיין לא הורד המשכן. ומשה ואהרן ומרים שהיו עדיין במחנה לויה קרא להם הקב"ה פתאום ונצטרעה מרים וחזרו לאחוריהם ונאספה מרים מצרעתה לסוף שבעה ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן. וכל דרשה זו מצאתי במכילתא בפרשת בשלח כולה בפ' הראשון. ושוב מצאתיה בתשובות ר' קלונימו"ס איש רומי כמותי. וגם מה שכתב במכילתא ויסעו בני ישראל מרעמס סכתה: סכתה. ופירשתי לשואלים לפי שאין כתוב שם ויסעו מרעמסס ויחנו סכתה לומר לך שלפי שעה באו מרעמסס לסוכות ובשעה שנסעו מרעמסס נסעו כמו כן מסוכות וזהו כנפי נשרים: