ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
צו
וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל יְקֹוָק וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ:
וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ יְקֹוָק:
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר:
זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים:
במדבר פרק יא פסוק ד
וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה
למי התורה מתכוונת בתיבת "אספסוף"? מדוע הם נקראים כך? מהיכן נובעת תיבה זו?
מהו "בקרבו"?
מה היה מושא תאוותם? מדוע כתוב גם "התאוו" וגם "תאוה"? האם יש הצדקה לבקשת הבשר?
השלכה של תאווה זו על תוכנה של התורה
וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
פירוש. מי "שבו", וממה שבו?
וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר:
מה היתה תלונתם? האם עד כה לא אכלו בשר? מה התורה מבקשת להדגיש כאשר היא מפרטת כאן את מהות התלונה?
השתלשלות האירועים. פירוש לכל הפסוק. פירוש נוסף למושא התאווה
צור קשר
|
אודות האתר