ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
צו
זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה:
אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְקֹוָק וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ: פ
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
במדבר פרק ה פסוק לא
וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן
באיזה עוון מדובר כאן? עיון בצורת הכתיבה של אות ה"א בספרי התורה
האם פסיקה זו מהווה סיכום, או שנקיון האיש הוא תנאי להופעת דין הסוטה? דרשת חז"ל
וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ:
פירוש. מה הפיסקה באה ללמדנו? האם הפיסקה מתייחסת גם לאשה שנמצאה טהורה?
מדוע כתוב "ההוא", ולא "ההיא"?
מדוע נסמכה פרשה נזיר לפרשת סוטה?
צור קשר
|
אודות האתר