ואם לא נטמאה האשה. בסתירה זו: וטהרה הוא. ממקום אחר:

ואם לא נטמאה וגו'. וטהורה וגו'. כפל לומר וטהורה, לצד שבא לומר כי מלבד שתנקה האשה מהמים ולא ישחיתוה עוד לה ונקתה ונזרעה זרע, לזה התנה וטהורה פירוש לא נטמאת בנתינת שכיבתו של איש מבלעדי אישה, וטהורה מדבר מגונה שהוא מעשה הנואפים הקודמים לביאה חשק הזולת וחיבוק ונישוק ודומה לו, אז הוא שיטיבו לה המים ככל הכתוב, אבל אם לא נטמאה אבל לא נטהרה מענפי החטא הגם שתנקי מהעונש לא יגיעוה טובות האמורות, ותמצא שבשבועת הכהן אמר כי שטית תחת וגו' וכי נטמאת וגו', וקשה מה הוא כוונתו במאמר כי שטית, אם הוא כי נטמאת לא היה לו לומר וכי נטמאת בתוספת וא"ו, אלא ודאי שנתכוון לענין דברים הקודמים לטומאה שהוא חשק הזולת וכו', והתנה וכי נטמאת אז הוא שיהיה לה עונש, ואמר בהפכיות אם לא היו ב' החלוקות תנקה מהרע ותצליח בדבר טוב, וחלוקה האמצעית מובנת מאמצעות הדברים, ורז"ל אמרו (שם יח:) וטהורה היא מאיש אחר, ולדרכינו איש אחר נכלל במאמר לא נטמאה כי דרך כלל אמר בין מאיש זה בין מאחר:

ונקתה. ממים המאררים ולא עוד אלא ונזרעה זרע אם היתה יולדת בצער תלד בריוח אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים (סוטה כז):

ונזרעה זרע. תתעבר:

ונזרעה זרע. שיתן לה השם זרע בשכר הקלון שאירע לה:

[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה חלקה השני" וכו']

ונקתה. מעונש השבועה שגרמה, אף על פי שנאמר "כי לא ינקה" (שמות שם), הנה בזה הענין רצה האל יתברך שתנקה האשה, "כי הוא ידע יצרנו" (תהלים קג, יד).

ונזרעה. וסמיך לי זאת תורת. לומר שאם טהורה היא יהיו לה בנים צדיקים בעלי תורה:

[מובא בפירושו לבראשית פרק כ"א פסוק א'] וה' פקד. כל מקום שנאמר וה' הוא ובית דינו. שלמדו עליה סניגוריא ואמרו אם לא תתן לה עתה בן אם כן תאחר את הקץ, שגזרת וענו אותם ארבע מאות שנה משיהיה לו זרע, והוא בן מאה עתה וצריך שיתחיל מעתה. ד"א שאמרו, בנות לוט שנתעברו בביאת איסור מאביהן ושרה לא תתעבר מאברהם. ד"א שאמרו, נסתרה עם אבימלך וכתבת ואם טהורה היא ונקתה ונזרעה זרע. ומה שלא נפקדה אחר סתירת פרעה לפי שכאן היה משמוש ידים ולא היה חסר כי אם ביאה.

[מובא בפירושו לבראשית פרק כ"א פסוק א'] וה' פקד את שרה מהו פקד אמר רבי יצחק כתיב (במדבר ה) ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא וגו' וזו נכנסה לביתו של פרעה ויצאה טהורה לביתו של אבימלך ויצאה טהורה, אינו בדין שתפקד, הוי אומר וה' פקד את שרה, ע"כ בב"ר:

[מובא בפירושו לבראשית פרק כ"ט פסוק ל"ב] בעניי. שהיה בעלי חושדני שהסכמתי להטעותו, ותמורת החשד נתן האל יתברך לי זרע, כענין בסוטה.