
 | וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ: |
|  | פירוש. מה כלול באיסור זה? |
| |  | רש"י |
| | |  | לא תונו. אונאת דברים לא תאמר לו אמש היית עובד עבודת אלילים ועכשיו אתה בא ללמוד תורה שנתנה מפי הגבורה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו. אפלו אונאת דברים. |
|  | ביאור מדוע "איתך" כתוב בלשון יחיד, ותיבת "בארצכם" בלשון רבים |
| |  | אור החיים |
| | |  | וכי יגור אתך וגו'. אמר לשון יחיד אתך וחזר לומר לשון רבים בארצכם. לצד כי המשכת הגרים תהיה באמצעות הצדיק אברהם אבינו עליו השלום, גם לצד טוהר ארץ הקדושה תגרר נפשות השבויות, לזה אמר אתך לשון יחיד לרמוז אל הצדיק, כי לא כולן הם בגדר המשכת ענפי הקדושה, ואמר בארצכם לרמוז למעשה הארץ, שגם היא ישנה בגדר פעולה טובה זו: עוד ירמוז על השראת השכינה בעולם הזה אתנו, ויצו ה' כי יגור אתך גר ממקום גבוה דקדק לומר אתך על דרך (תהלים עח) אהל שכן באדם. ואמר בארצכם היא ארץ הקדושה כי שם מקום השכינה, ועזבה מקומה עליון ובאה לגור בארץ. לא תונו אותו, שאין לך אונאה כאונאת השכינה. ואומרו כאזרח מכם וגו' להזהיר על הגרים וכו' הבאים להתיהד: |
|  | הסבר לסמיכות הפסוקים |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וכי יגור אתך גר. הזכירו אחר הזקן והטעם כאשר הזהרתיך לכבד הזקן הישראלי בעבור שאין לו כח כך אזהירך על הגר שכחך גדול מכחו או בעבור שאין לו כח שהוא בארצך ברשותך: |
|