ערות בת אשת אביך. לימד שאינו חייב על אחותו משפחה ונכרית לכך נאמר בת אשת אביך בראויה לקידושין:

[מובא בפירושו לפסוק ט'] ועוד הזכיר באחותו מן האב כתוב אחר (פסוק יא), ערות בת אשת אביך מולדת אביך, והיא אחותו בת אביו מן הנשואין. והוצרך להזכיר זה, בעבור שהזכיר ערות אחותך בת אביך סתם, ופירש בבת אמו מולדת בית, בנשואין, או מולדת חוץ, בזנות, ויחשב מזה בבת האב מן הזנות שתהיה מותרת, כי אולי לא תחוש התורה לשאר האיש הבא מן הזנות בעבור שאין הנולדים ידועים לו, ולכך ביאר ואמר ערות בת אשת אביך מולדת אביך, להגיד כי בת אביו הנזכרת בתחילה אינה בת אשת אביו. ובעבור שהיה בבני נח איסור באחוה מן האם ולא מן האב, (סנהדרין נח.) יפרש הכתוב כי בישראל כולן שוות באיסור: והנכון בפשט הכתוב הזה, מה שאמרו חכמים בגמרא במסכת יבמות (כב:), הבא על אחותו והיא בת אשת אביו, שאינה אמו, חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו, ומפרש שם, מכדי כתיב כאן ערות אחותך בת אביך, בת אשת אביך מולדת אביך למה לי, שמע מינה לחייבן משום אחותו ומשום בת אשת אביו. ויכפול הכתוב בלאוין, לחייב על כל שם ושם, כי אפילו בשרצים יכפול לאוין רבים בשם אחד ללקות עליהם:

ערות בת אשת אביך. יש אומרים שהיא האחות מאב ואם ואנחנו ידענו כי השוכב עמה עובר על שני לאוין ויש אומרים כי זה הפסוק לחזוק והצדוקים אמרו שאיננה בת אם ויפרשו מולדת אביך שגדלה אביך והטעם שלקח האב אשה והיתה לה בת קטנה וכן יפרשו על תמר וראייתם כי לא ימנעני ממך רק לא היתה מולדת דוד ואחר שהמעתיקים אמרו כי בת אשת אב מותרת אין צורך להשיב על הבודאים מלבם ויתכן להיות בת אשת אביך בת אנוסה.