כל אשר יגע בבשרה. כל דבר אוכל אשר יגע ויבלע ממנה (שם צז.): יקדש. להיות כמוה, אם פסולה תפסל, ואם היא כשרה תאכל כחומר שבה:

כל אשר יגע. בבשר החטאת יהיה קדש לשם והכהן יאכלנו לכן חלק הזורק כחלק כל אחיו:

ואשר יזה מדמה על הבגד. ואם הוזה מדמה על הבגד, אותו מקום דם הבגד אשר יזה עליה תכבס בתוך העזרה (ת"כ):

תכבס במקום קדוש. החמיר הכתוב בדם הנבלע בבגד לעשותו כאשר היה קודם הזיה שלא יצא חוץ לקלעים:

תכבס. שלא יהא נאמר כנותר שבשריפה:

אשר יזה עליה. יחסר מקום או. והטעם או אם יזה אחר עליה שהוא הבשר יכבס הבשר הכהן ואחר כך יאכלנו או פירושו המקום אשר יזה מהדם תכבס ויהיה בגד לשון נקבה וזכר וכמוהו אשר תשיג ידו ותי"ו תכבס לכהן:

[מובא בפירושו לפסוק כ"א] ואמר וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר. ואף הוא במקום קדוש הוא נשבר, והחרסים נבלעין במקומם, ואין עושין בו מריקה ושטיפה כלל. וכן המריקה והשטיפה בכלי נחשת במקום קדוש הוא, כי כל הכתובים נמשכים אל מקום קדוש שהזכיר:

אשר יזה. יהא ניזה, כמו (איוב טו, כט) ולא יטה לארץ מנלם, יהא נטוי:

יזה. אמר רבי משה הכהן שהוא כמו יטה מבנין קל ובפתחות היו"ד מהכבד והאות המובלע נו"ן וכן ויז מדמה אל הקיר בחיר"ק עם ויז בפתח רק במלת נטה מראה על הקיר בחיר"ק עם ויז הוא בצר"י בבנין הקל וכן מצאנו ויז נצחם מבנין הקל ויפה דקדק. ובעבור שהחטאת קדש צוה השם לכבס המקום שנפל מדמה על הבגד במקום קדוש הוא חצר אהל מועד כי יש הפרש בין קדוש וטהור:

תכבס במקום קדוש. כבר למדנו הכתוב למעלה כי הוא חצר אהל מועד ממה שאמר בפרשת מנחה מצות תאכל במקום קדוש בחצר אהל מועד, וכנגדו בבית המקדש העזרה: