וסרח העודף ביריעות האהל. על יריעות המשכן. יריעות האהל הן העליונות של עזים שקרויים אהל כמו שנאמר בהן לאהל על המשכן וכל אהל האמור בהן אינו אלא ל' גג שמאהילות ומסככות על התחתונות והן היו עודפות על התחתונות חצי היריעה למערב שהחצי של יריעה אחת עשרה היתירה היה נכפל אל מול פני האהל נשארו ב' אמות רוחב חציה עודף על רוחב התחתונות:

[מובא בפירושו לפסוק ט'] וכפלת את היריעה הששית. העודפת באלו העליונות יותר מן התחתונות אל מול פני האהל. חצי רחבה היה תלוי וכפול על המסך שבמזרח כנגד הפתח דומה לכלה צנועה המכוסה בצעיף על פניה:

[מובא בפירושו לפסוק ט'] וכפלת את היריעה הששית. כלומר חציו תולה למטה אל מול פני האהל וחציה של אחרונה תסרח על אחורי המשכן יותר מיריעות המשכן שתי אמות. כיצד עשר התחתונות כשנתחברו יחד ארכן מ' ורחבן עשרים ושמונה. והמשכן ארכו שלשים אמות כי לעשרים קדש שבצפון ועשרים שבדרום יש שלשים אמה כי רוחב הקרש אמה וחצי כשפירש' על המשכן ארכן לאורך המשכן שלשים אמה והרי עשר אמות תלויות אחורי המשכן ולצד צפון ולצד דרום מן העשרים ושמונה אמות עשר על המשכן ולצדדים תלוי' תשעה מכאן בכותל צפוני ותשעה בכותל דרומי וכשפירש עליה יריעות עזים שהן ארכן ארבעים וארבעה חצי היריעה שהן שתי אמות נכפלות למטה והשלשים על המשכן בשוה ליריעות התחתונות וי"ב הנותרות העשר מהן תלויות אחורי המשכן בשוה ליריעות התחתונות וחצי היריעה העודפת שהן שתי אמות יותר מן התחתונות. וכשפירש רחבו שהוא שלשים אמה לאחר שנתחברו אז כל רחבו של המשכן מהן עשר אמות. ועשר אמות תלויות לצד צפון וכן לצד דרום ונמצאו עודפות אמה מכאן ואמה מכאן על התחתונות שהן נגררות תשע מכאן ומכאן ואלו עשר. וזהו שכתוב והאמה מזה והאמה מזה וגו':

[מובא בפירושו לפסוק ט'] והנה כאשר כפל את היריעה הששית נשאר חציה בסוף ע"כ כתוב חצי היריעה העודפת. ואין צורך להזכיר כי אורך היריעות לרוחב המשכן והנה רוחב המשכן עשר אמות ותשע אמות היו גובה שני צדי המשכן. על כן כתוב והאמה מזה לכסות המשכן:

וסרח. יש חצי שהוא בדרך קירוב. כמו וחצי שבט המנשה. ובמעשה הקרשים תבין הצורך לפרש:

תסרח על אחורי המשכן. לכסות ב' אמות שהיו מגולות בקרשים: