ולבנים אומרים לנו עשו. הנוגשים אומרים עשו לנו לבנים כמנין הראשון:

תבן אין נתן. קמץ אין נתון לנו. אבל נתן בפתה לשעבר נתן אסכל (קהלת י):

וחטאת עמך. אילו היה נקוד פתח הייתי אומר שהוא דבוק ודבר זה חטאת עמך הוא עכשיו שהוא קמץ שם דבר הוא וכך פירושו ודבר זה מביא חטאת על עמך כאילו כתוב וחטאת לעמך כמו (רות א) כבאנה בית לחם שהוא כמו לבית לחם וכן הרבה:

וחטאת עמך. אם דגש וקמץ הוא כן צריך לפרשו. אנו מוכים והרי חטאת עושים עמך. אבל אילו היה חטאת פתה הוה פתרונו חטאת של עמך:

מלת וחטאת. פועל עבר והוי"ו השיבו לעתיד כמשפט כי היא כמו וחטאה וכאשר העלימו האלף כאשר היא במלת חטא ולא יוכלו לשום נעלם אחר אל"ף. על כן החליפו הה"י בתי"ו. ואין צורך לשום דגש בט'. וכמוהו וקראה אתכם הרעה. והעם במקום הזה לשון נקבה. כמו העם אשר בקרבה יושבת לבטח. מדוע שובבה העם הזה. והטעם כי החטא יהיה עליך. וכינו דרך מוסר כי החטא יהיה על שמו. וכמוהו והייתי אני ובני שלמה חטאים. ואויבינו ילעגו למו וימירו את כבודם:

והנה עבדיך מכים וחטאת עמך. והנה אנחנו המכים, ואנשי החטאת המכים, כלנו עמך, וראוי לך להקפיד על שתי אלה.