פתרונו. פירושו. ולא מצאנו מלת פתרון כי אם עם החלום.

[מובא בפירושו לפסוק י"ח] זה פתרונו. טעם אומרו כן בפתרוני החלומות נתכוין להשליט הדיבור של הפתרון על המחשבה שבזה החלומות הולכים אחר הפה כי המחשבה מתהפכת כפי הדיבור השולט עליה, ודוקא אם יאמר זה פתרונו שבזה משליט הדיבור, וכמו כן תמצא שדיבר בדרך זה בפתרון חלום פרעה כאשר אבאר שם בעז"ה:

שלשת ימים הם. סימן הם לך לשלשת ימים ויש מדרשי אגדה הרבה (חולין צב):

יש שואלים מאין ידע יוסף כי שלשה שריגים הם ימים ולא חדשים או שנים. ויתכן יום הלדת את פרעה כמו היום שנולד בו. כי הנה היום יש מלכים שיעשו משתה ביום תקופת שנתם ויקראו לכל עבדיהם ויתנו להם מתנות או יתכן שהגבירה היתה הרה והראשון קרוב אלי:

ועוד יש לפרש כי ראה יוסף לפתור שלשת שריגים ושלשה סלי חורי בפתרון ג' ימים ולא חדשים ולא שנים, לפי שראה השריגים והסלים שוים כאחד, ואין זה כי אם בימים בלבד, שהרי החדשים לא תמצא בכל השנה שלשה חדשים שוים לגמרי, אבל משתנים ומתחלפים מזרע לקציר מקור לחום ומקיץ לחורף, ולא תמצאם שוים כי אם בימים ועל שם ההשואה הנמצאת בג' ימים משא"כ בשלש חדשים וכל שכן בשלש שנים, לכך ראה לפתור להם פתרון ימים ואמר ג' ימים הם:

[מובא בפירושו לפסוק י'] והוא כפורחת עלתה נצה. דומה לפורחת. והיא כפורחת, נדמה לי בחלומי כאילו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה, נעשו סמדר, ואחר כך הבשילו. והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין עד כאן תרגום של פורחת, לשון רש"י. ואינו נכון, שאם היה מדבר כמדמה מפני שהם דברי חלום, היה אומר והנה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים, והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה, ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים, אבל יאמר בכולם והנה, והוא הדמיון, שטעמו "כאילו": אבל פירוש והיא כפורחת עלתה נצה, שראה בחלומו הגפן כי מיד שפורחת עלתה נצה והבשילו אשכלותיה ענבים, וזה להורות כי ממהר האלהים לעשותו. ובזה הכיר יוסף כי שלשת השריגים שלשת ימים הם ולא חדשים או שנים. וחשב בדעתו כי ביום אחד ישא ראש שניהם, או בעבור כי בלילה אחד חלמו. ואין צריך לדברי רבי אברהם שאמר שהיה יוסף יודע יום הולדת את פרעה. וכזאת הכ"ף במקומות רבים, ויהי כמשיב ידו (לעיל לח כט), כבא אברם (לעיל יב יד), וכעת מותה ותדברנה הנצבות (ש"א ד כ), וכן רבים: ואונקלוס שאמר והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין, תרגם עלתה שהעלתה לולבי גפנים, הוציאה פרח והעלתה לולבין גדולים, והנצו והבשילו אשכלותיה ענבים, כי לא יבוא לשון עלתה בנץ, כי איננו עולה:

[מובא בפירושו לפסוק י'] והיא כפורחת. כלומר כאשר פרחה מיד עלתה נצה. מיד כשהתחילה לפרוח עלתה נצה ויצא הנץ מן הגפן, והוא הסמדר, כלשון (שיר ז) אם פרחה הגפן, ואח"כ פתח הסמדר, ומיד עלתה נצה שהוא הסמדר, ומיד ראה שהבשילו אשכלותיה ענבים. והנה החלום הזה מורה כי ממהר האלהים לעשות הענין, כי מיד שפרחה הגפן מיד באה הנצה וגמר הפרי, וסחט הענבים והוציא היין ונתן על כף פרעה, ומפני שראה פריחת הגפן ופתוח הסמדר ובשול הענבים שהיו ענינים תכופים זה אחר זה מורים על הנחוץ ועל מהירות הענין, על כן ראה יוסף בחכמתו לפתור בשלשת שריגים שלשת ימים לקרב הזמן, ולא פתר ג' חדשים או שנים.