
 | וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו |
|  | מדוע כתוב גם "ויען" וגם "ויאמר"? האם יצחק כעת רוצה לברך את עשו? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ויען יצחק. הנה עדיין היה לו מציאות לברכו אלא לצד שהכיר בו וידע כי הוא ראוי לקללה ואויב ליעקב חש לברכו כי הוא הפך מה שקדם לומר ליעקב אורריך ארור, ולזה היה מתנצל מעשו מלברכו. ולזה כפל לומר הכתוב ויען ויאמר לעשו פי' שמענה זה אינו אלא לאמר ואין כן הוא האמת בדעת יצחק: |
 | הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ |
|  | פירוש. מדוע מזכיר יצחק תחילה פרט אחרון זה, מכל הברכות שברך בהן את יעקב? |
| |  | רש"י |
| | |  | הן גביר. ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה אם תקנה נכסים שלו הם שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | הן גביר שמתיו לך. בברכתי. גם כן נתתי לו. בדבור. |
 | וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו |
|  | פירוש. מה בין פסקה זו לבין קודמתה? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. איננו ברכת "הוה גביר לאחיך" שכבר אמר: הן גביר שמתיו לך. אבל יתכן שיהיה הוא הגביר ולא יהיו הם עבדים, כענין כי יהודה גבר באחיו (דהי"א ה ב), אבל אמר "נתתי לו לעבדים" ממאמרו: וישתחוו לך בני אמך, כי הוא השתחואת העבד לאדוניו, כמו שאמר "יעבדוך עמים" ויכפול וישתחוו לך לאומים. |
| |  | רשב"ם |
| | |  | נתתי לו לעבדים. מה שקנה עבד קנה רבו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | הן גביר שמתיו לך. בברכתי. גם כן נתתי לו. בדבור. |
|  | מי הם "כל אחיו"? מדוע הם הוזכרו בלשון רבים? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וטעם ואת כל אחיו כטעם "אחיך" ו"בני אמך", יזכירם בלשון רבים לרמוז על כל זרעו של עשו. ורבי אברהם אמר בני הפילגשים: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. בני ישמעאל ובני קטורה ומלכי הגוים, כאמרו "יעבדוך עמים" (פסוק כט). |
 | וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי: |
|  | פירוש |
| |  | רש"י |
| | |  | ולכה אפוא מה אעשה. איה איפה אבקש מה לעשות לך: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | יש אומרים כי איפא עם אל"ף בסוף מלה אחת כמו עתה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ולכה אפוא מה אעשה. אם כן מה אעשה לך, מה היא הברכה שתוכל להועיל לך. |
|  | דרשה לאות ה"א שבתיבת "ולכה" |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ולכה איפה. ולכה כתיב בה"א מלא אמר לו יצחק לעשו לאחר שיעברו חמשת אלפים אז ימלוך מה אעשה לך שאז יתן הקב"ה נקמתו באדום: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שנכתב ולכה בתוספת ה"א לרמוז על חמשה בנים שהיו לעשו, אליפז רעואל יעוש יעלם קרח, וע"כ אמר ולכה כלומר ולחמשה בנים שלך מה אעשה כבר נתתי אתכם לו לעבדים: |
|  | דרשה ביחס לתיבת "אפוא" |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ל"ג] מי איפה. שאל יצחק מי יהיה אפה בגיהנם ורוח הקודש משיבו הוא הצד ציד כלומר עשו והיינו דקאמר ליה יצחק לעשו ולכה איפה מה אעשה בני כלומר אתה עתיד להיות אפיה בגיהנם אם כן מה אעשה לך: |
|  | מה מונע מיצחק לברך כעת את עשו? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ולכה אפוא מה אעשה בני. הכתוב הזה יורה שיעקב נתברך בפסוק "ויתן לך" ברכה שלמה כוללת הגוף והנפש, כי דגן ותירוש ומשמני הארץ הם בפשטן בברכת הגוף והם רומזים ג"כ בברכת הנפש, שאילו היתה הכונה בדגן תירוש של שבעת עממין בלבד מדוע יאמר ולכה אפוא מה אעשה בני, כי בודאי גם לעשו ברך בטל השמים ומשמני הארץ, אלא הכונה שברכו ברכה כפולה בברכת הגוף והנפש ולא נשאר לעשו שלום: |
|