
 | וּמִמֶּגֶד תְּבוּאֹת שָׁמֶשׁ |
|  | פירוש. מהי הברכה כאן? |
| |  | רש"י |
| | |  | וממגד תבואות שמש. שהיתה ארצו פתוחה לחמה וממתקת הפירות: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | תבואות שמש. כי תבואות הזרע והכרם תלויה בשמש: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | וממגד תבואת שמש. ידוע כי השמש מניע יסוד האש, שכן אנו מרגישין חום גדול בהתקרבו אלינו והקרירות בהתרחקו ממנו, והוא מבשל התבואה והפירות, והלבנה מניעה יסוד המים, שכן הימים והנחלים מתוספים בתוספת הלבנה וכאשר תחסר הן מתחסרים, וכח השמש והירח שמבשלין הפירות קראו הכתוב מגד, ויאמר הכתוב שתהיה ארצו של יוסף מבורכת מכח השמש הנמשל בתבואות, ולפי שתבואות הזרע והכרם תלויות בשמש אמר כן מכח הלבנה ג"כ שהיא מגרשת הפירות: |
|  | ביאור מדוע השמש הוזכרה בברכת יוסף |
| |  | כלי יקר |
| | |  | וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו. ברכה זו היא ממש מעין ברכת יעקב שברכו בריבוי התבואות על שהיה זן ומפרנס את כל בית ישראל, והוסיף כאן ממגד תבואות שמש וירח, כי כבר נשתעבדו לו בחלומו, והנה השמש והירח וגו' (בראשית לז ט). |
 | וּמִמֶּגֶד גֶּרֶשׁ יְרָחִים: |
|  | פירוש. מה חלק זה מוסיף על הברכה ליוסף? |
| |  | רש"י |
| | |  | גרש ירחים. יש פירות שהלבנה מבשלתן ואלו הן קשואין ודלועין, ד"א גרש ירחים שהארץ מגרשת ומוציאה מחדש לחדש: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | וטעם "גרש ירחים", המגדים אשר יגרשו הירחים, כי כל האילנות בחדשיהם יציצו ויפרחו לשאת ענף ולעשות פרי, וזה טעם לחדשיו יבכר (יחזקאל מז יב), בחדשיו הידועים לפרי ההוא יבכר לפני כל שאר האילנות: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | גרש. מגזרת ויגרשו מימיו והוא שיעשה האויר בלחותו כי אין חומו ככח השמש. ואמר ירחים בעבור שיתחדשו והן רבים בשנה אחת: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "פירוש. מהי הברכה כאן?"] |
|