
 | אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם |
|  | פירוש. במי מדובר? מדוע הפסוק מזכיר חלב ויין? מדוע הוא כתוב בלשון רבים? |
| |  | רש"י |
| | |  | אשר חלב זבחימו. היו אותן אלהות אוכלים שהיו מקריבין לפניהם ושותין יין נסיכם: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ואמר אי אלהימו. האויב יאמר איה אלהי ישראל, כענין למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם (תהלים קטו ב) אשר חלב זבחימו יאכלו, כי היו ישראל תדירים בעבודת הקרבנות והנסכים מכל גוי לאלהיו. והזכיר לשון רבים, יאכלו וישתו, אלהימו שהוא לשון הרבים, ואצל העמים רבים הם. ולכך חזר ואמר, ראו עמים כולם, אני אני הוא יחיד, ואין אלהים עמדי, לעזור לי, ואין כנגדי להציל, ולמחות בידי מלעשות כל רצוני להמית ולמחוץ ולהחיות ולרפוא: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | אשר חלב זבחימו יאכלו. אלהיהם של ישראל: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | יאכלו. כדברי האויבים שחשבו כי העולות מאכל לשם וכן בלשון רבים כדבריהם ע"כ כתוב אני אני הוא לבדי אחד ואין אלהים עמדי: יין נסיכם. כמו ונסכו יין ויהיו שני שמות. יש אומרים יין מלכם כמו נסיכי מדין כי המלך היה נותן יין העולה והראשון קרוב אלי: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | אשר חלב זבחימו יאכלו. בזמן הקרבת הקרבנות ישתו יין נסיכם שהיו מנסכין על גבי המזבח: |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו אשר חלב זבחימו וגו' הוא מאמר ה' נגד דבריהם, והרדפת הדברים הוא על זה הדרך כי ידין וגו' ויתנחם על מה שסבלו עבדיו ועוד כי יראה כי אזלת יד וגו' ואמר וגו', והשיב ה' אשר חלב וגו' יקומו, ומובן הדבר מעצמו הכרתם של אוכלי זבחימו כי לא יועילו ולא יצילו, ויכירו כי ה' הוא לבדו מושיע, והוא מה שגמר אומר ראו עתה כי אני וגו': |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | אשר חלב זבחימו יאכלו. דברי האויבים, כלומר אותן האלהות שלכם שמקבלין הקרבנות יקומו ויעזרכם, כי כן אמונתם שאינם מאמינים בה', ואמר יהי עליכם סתרה ולא אמר יהיו, כלומר אם תאמרו שהוא אחד יסתיר אתכם מן הצרות העתידות לבא. או יאמר, שאמר הקב"ה אי אלהימו של האומות אותן שהיו מקריבין להם זבחים ומנסכים להם יין כך פירש רש"י ז"ל, ומכאן למדו רז"ל יין נסך אסור בהנאה מהיקשא דיין נסכם: |
|  | הערה לאיסור יין נסך הנלמד מכאן |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | (...) או יאמר, שאמר הקב"ה אי אלהימו של האומות אותן שהיו מקריבין להם זבחים ומנסכים להם יין כך פירש רש"י ז"ל, ומכאן למדו רז"ל יין נסך אסור בהנאה מהיקשא דיין נסכם: |
|  | הערה לפעולות אנושיות המיוחסות לגבוה |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לבראשית פרק ח' פסוק כ"א] וחלילה חלילה להיות השם מריח ולא אוכל. כי כן כתוב אשר חלב זבחימו יאכלו. רק הטעם שקבל העולה וישרה לפניו כאדם שמריח ריח טוב והוא ערב: |
 | יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה: |
|  | פירוש. במי מדובר? הערה לתיבות "המורכבות". מהו "סתרה"? |
| |  | רש"י |
| | |  | יהי עליכם סתרה. אותו הצור יהיה לכם מחסה ומסתור: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | סתרה. יסתיר אתכם בצלו יחסיון כמתחלה שחסין בו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויעזרוכם. כמו ברכנוכם ואם תאמרו שהוא אחד יסתירכם מהצרות הבאות: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | יקומו ויעזרוכם. כל אלוהות: יהי עליכם סתרה. הקדוש ברוך הוא אלהיכם: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | אשר חלב זבחימו יאכלו. דברי האויבים, כלומר אותן האלהות שלכם שמקבלין הקרבנות יקומו ויעזרכם, כי כן אמונתם שאינם מאמינים בה', ואמר יהי עליכם סתרה ולא אמר יהיו, כלומר אם תאמרו שהוא אחד יסתיר אתכם מן הצרות העתידות לבא. |
| |  | ספורנו |
| | |  | יקומו ויעזרוכם. וכמו כן יאמר האל לישראל: איה האמות ומלכיהם שיקומו ויעזרוכם מן הדין שלי, כמו שהייתם חושבים להתגונן בהם בגלות. |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ל"ט] ראו עתה כי אני אני הוא. והקב"ה משיב אל האויבים אתם אומרים אי אלהימו ראו עתה כי אני אלהיכם אני הוא שאראה לכם גבורתי. ומה שאתם מצרפין שאר אלוהות אלי. ואין אלהים עמדי. אלא אני אמית ואחיה בידי להמית ולהחיות ואם המתי אני בעצמי אחיה אותם. מחצתי ואני ארפאם. ועל מה שאמרתם יקומו ויעזרוכם אין מי שיוכל לעזור להם כי אני לבדי אעזור להם אבל אתם אין מידי מציל: |
|  | מה בין שני חלקי הפיסקה? |
| |  | אור החיים |
| | |  | יקומו ויעזרכם וגו'. לפי שיש ב' מיני עובדי עבודה זרה, יש שעובד עבודה זרה לאלוה גמור, ויש שעובד עבודה זרה לאמצעי, ואל שניהם צוה ה' כמו שפירשנוהו במקומו (שמות כ' ד'), לזה אמר כנגד העובד עבודה זרה לאמצעי אמר יקומו ויעזרכם עזר בעלמא כי לסיבה זו עשאוה לעזור להועיל ביניהם ובין אלהי עולם, וכנגד העובד עבודה זרה לאלוה גמר אומר יהי עליכם סתרה: |
|