
 | לִי נָקָם וְשִׁלֵּם |
|  | פירוש. מהו "שלם"? מה הפסוק בא ללמד? |
| |  | רש"י |
| | |  | לי נקם ושלם. עמי נכון ומזומן פורענות נקם וישלם להם כמעשיהם. הנקם ישלם להם גמולם ויש מפרשים ושלם שם דבר כמו ושלום והוא מגזרת והדבר אין בהם (ירמיה ה) כמו והדבור. ואימתי אשלם להם: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | הלא הוא כמס עמדי. ראש הפתן האכזרי שלהם שמתי באוצרותי, להאכילם מפרי מעשיהם. כי לי נקם ושלם, לנקום נקמת ישראל מידם, ולי שלם, לשלם להם כפעלם שכחשו בי. לעת תמוט רגלם, כשתתמלא סאתם, כענין כי לא שלם עון האמורי עד הנה (בראשית טו טז). ור"א אמר שטעמו וגם רשע ליום רעה (משלי טז ד), והוא סוד גדול: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ושלם. תשלום. שם דבר. כמו והדבר אין בהם. והקטר בירמיה: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | לי נקם ושלם. שם כמו הלא את הקטר והטעם לי הנקם ולי השלם לשלם להם כמעשיהם: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | לי נקם ושלם. עלי הוא לעשות נקמה בהם ולשלם להם תשלומי רע ושלם שם דבר כמו ושלום: |
| |  | אור החיים |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה בין "נקם" לבין "שלם"?"] |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מה בין "נקם" לבין "שלם"?"] |
| |  | ספורנו |
| | |  | לי נקם. עלי מוטל להשיב נקם לצרי. ושלם. וגם כן תשלום מדה כנגד מדה. |
|  | מה תיבת "לי" באה להדגיש? |
| |  | אור החיים |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ל"ד] וכפל לומר כמוס עמדי חתום וגו', על דרך אומרו (שמות ל"ד ז') נושא עון, וכשיגיע לגדר שיאמר נלאתי נשוא יחתמהו באוצרות וינקום הוא מעושי רשעה בהוצאת שמש מנרתיקה (נדרים ח':) ולהט אותם יום ה', והוא אומרו לי נקם פירוש שינקום הוא בעצמו כביכול: |
|  | מה בין "נקם" לבין "שלם"? |
| |  | אור החיים |
| | |  | לי נקם ושלם. יתבאר על דרך אומרם ז"ל (ע"ז ג':) שלעתיד לבא יוציא ה' חמה מנרתיקה הרשעים נידונים בה ולהטה אותם והצדיקים מתרפאין בה, והוא אומרו לי נקם ושלם פירוש נקם לרשעים ושלם שכר טוב לצדיקים, |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | הלא הוא כמוס עמדי. היין שלהם שמור אצלי עד שישתוהו, וכיצד הוא כמוס וחתום, לי נקם ושלם, כלומר הנקמה שאנקם מהם היא שמורה אצלי, זהו לי נקם ולי שלם, כלומר לי הנקמה ולי השלומים, כענין (תהלים צא) ושלומת רשעים תראה. לעת תמוט רגלם, כשתמלא סאתם, כענין (בראשית טו) כי לא שלם עון האמורי: |
| |  | ספורנו |
| | |  | לי נקם. עלי מוטל להשיב נקם לצרי. ושלם. וגם כן תשלום מדה כנגד מדה. |
 | לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם |
|  | פירוש. למי מתייחסת הפיסקה? מתי עת זה מגיע? |
| |  | רש"י |
| | |  | ואימתי אשלם להם: לעת תמוט רגלם. כשתתום זכות אבותם שהן סמוכין עליו: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | לעת תמוט רגלם, כשתתמלא סאתם, כענין כי לא שלם עון האמורי עד הנה (בראשית טו טז). ור"א אמר שטעמו וגם רשע ליום רעה (משלי טז ד), והוא סוד גדול: |
| |  | רשב"ם |
| | |  | לעת תמוט רגלם. של עובדי גלולים ליום מועד צרתם הקבוע להם: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | לעת תמוט רגלם. והטעם שיפלו ולא יוכלו לעמוד וטעם לעת. כמו וגם רשע ליום רעה והוא סוד גדול: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | לעת תמוט רגלם. כשתגיע העת שתתמוטט רגלם ואשלם להם הפורענות: |
| |  | אור החיים |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "מדוע עת זו מתוארת" וכו'] |
| |  | ספורנו |
| | |  | לעת תמוט רגלם. כשתתמלא סאתם, ונפלו ונשברו. |
| |  | רש"י |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק מ"ג] בפנים אחרים היא נדרשת בספרי ונחלקו בה ר' יהודה ור' נחמיה רבי יהודה דורש כולה כנגד ישראל (...) רבי נחמיה דורשה כלפי האומות כי גוי אובד עצות המה כמו שפירשתי תחלה עד ואויבינו פלילים: (...)לעת תמוט רגלם. כענין שנאמר (ישעיה כו) תרמסנה רגל: |
|  | מדוע עת זו מתוארת במשל של התמוטטות רגליים? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו לעת תמוט רגלם הוא סוד מאמר (סוטה מ"ט) עקבות משיחא, והוא בירורי ניצוצי רגלי ס"מ כשתמוט רגלם של עושי רשעה ותגמר ממה שנגע בה מדבר המעמיד כידוע ליודעי חן, |
 | כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם |
|  | מדוע התורה מפרטת פרט זה? במה מתבטאת קירבה זו? |
| |  | רש"י |
| | |  | כי קרוב יום אידם. כשארצה להביא עליהם יום אידם קרוב ומזומן לפני להביא ע"י שלוחים הרבה: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | כי קרוב. ואל יחשבו כי הנקמה תהיה בזרעם: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | כי קרוב יום אידם. ומזומן בידי להביאו עליהם: |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו כי קרוב יום וגו' הוא מאמר הנביא (צפני' א') כי קרוב יום ה' וגו', |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויתכן לפרש הלא הוא כמוס עמדי שיחזור למלת לאחריתם שהזכיר, יאמר כי אחרית הרשעים המשעבדים אותנו כמוס עם הש"י וחתום באוצרותיו, וכן מצינו בדניאל ששאל (דניאל יב) מה אחרית אלה, ואמר לו הש"י כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ, והוא העת שתמוט רגלם. כי קרוב יום אידם, בזמן שיחשבו שהוא רחוק יתקרב להם וחש כל אחת מהעתידות לבא להם: |
|  | מה בין בלעם לבין משה בדבריהם על העתיד? |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | [מובא בפירושו לבמדבר פרק כ"ד פסוק י"ז] אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב. אני שר ומעיין הדבר ולא יהיה בקרוב ודבר רחוק הוא אך משה לא אמר כן אלא כי קרוב יום אידם של אומות העולם וחש עתידות למו. משל למלך המהלך בדרך ועמו אוהבו ושונאו צמא המלך למים האויב אמר לו רחוקים אנו למים כדי לצערו האוהב אמר אדוני המלך רכב כי קרוב לנו המים כדי להשיב נפשו עליו. כך בלעם האויב אומר כי הישועה רחוקה אבל האוהב אומר שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות: |
 | וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ: |
|  | פירוש. מהו "חש"? באילו עתידות מדובר? |
| |  | רש"י |
| | |  | וחש עתדות למו. ומהר יבאו העתידות להם: וחש. כמו (ישעיה ה) ימהר יחישה. |
| |  | רשב"ם |
| | |  | וחש עתידות למו. בעתה אחישנה. צרה לעובדי כוכבים גאולה לישראל: עתידות. מה שנתנבאו עליהם הנביאים מאז: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וחש עתידות למו. וחש כל אחד מהם מהעתידות כמו בנות צעדה או חש יום עתידות והראשון נכון ומלת חש מהשניים וטעם עתידות. הרעות העתידות לבא עליהם: |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | וחש עתידות למו. הפורענות העתידות לבא עליהם בעתם אחיש אותם כד"א בעתה אחישנה. ואימתי יהיה האות הזה כי ידין ה' עמו כשידין ה' דין עמו ויקח נקמתו ודינו מהם: |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו וחש עתידות למו, הם הנחמות העתידות כשישתלמו עושי רשעה תיכף ימהר לקיים הבטחות העתידות לצדיקים: |
|  | מהו "למו"? מה תיבה זו מוסיפה לעניינה של הפרשה? |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויש במלת למו סימן ורמז לגאולה, כי אז ידין ה' עמו, והקב"ה בעבור שמו הגדול ימהר יחישה ועל אותו זמן הזכיר למעלה (דברים ל) ומל ה' אלהיך את לבבך: |
|  | הערה למהלך הפרק |
| |  | רש"י |
| | |  | עד כאן העיד עליהם משה דברי תוכחה להיות השירה הזאת לעד כשתבוא עליהם הפורענות ידעו שאני הודעתים מראש. מכאן ואילך העיד עליהם דברי תנחומין שיבאו עליהם ככלות הפורענות ככל אשר אמר למעלה (לעיל ל) והיה כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה וגו' ושב ה' אלהיך את שבותך וגו': |
|