
 | וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם |
|  | מה ה' אומר כאן, ולמי? מה הקשר בין חלקי הפיסקה? פירוש "אחריתם". עיון בסגנון הפיסקה |
| |  | רש"י |
| | |  | מה אחריתם. מה תעלה בהם בסופם: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | ויאמר. ה' אל לבו, או אל המלאכים, אסתירה פני מהם, כדרך לשון בני האדם, וכן אעלים עיני מכם (ישעיה א טו). והטעם כי כאשר יבקשוני לא ימצאוני. אראה מה אחריתם, יש אומרים אני אסתיר את פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונה, והנכון שהוא כמשמעו עד שאראה מה יעשו בצר להם, דברי ר"א. ואין טעם "ויאמר" רק המחשבה והרצון לפניו לעשות כן, כדרך "ויאמר אלהים" במעשה בראשית, וכבר פירשתי (בראשית א ג). וטעם "פני" על דרך האמת, פירשתיו (שמות ג ב, שם כ ג): והנה "אסתירה פני" שאסלק שכינתי. וטעם אראה מה אחריתם. כטעם ארדה נא ואראה (בראשית יח כא), וכבר פירשתיו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ויאמר. השם אל לבו או אל המלאכים: אסתירה. כדרך לשון בני אדם וכן אעלים עיני והטעם כאשר יבקשוני לא ימצאו עזר: אראה מה אחריתם. יש אומרים כי אני אסתיר פני מהם בעבור שאני רואה מה יעשו באחרונה. והנכון שהוא כמשמעו עד שאראה מה יעשו בצר להם: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ויאמר אסתירה פני מהם. כבר הזכרתי בסדר בראשית כי האמירה בהש"י ענינו רצון או מחשבה ולשון אסתירה פני אסתיר ה"א שהיא פני, וזה מבואר: |
| |  | ספורנו |
| | |  | אסתירה פני מהם. מן הבנים והבנות. אראה מה אחריתם. רואה אני שאין בהם תקות תשובה באחרית. |
|  | מהי מהותה של הסתרת פנים? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | והנה "אסתירה פני" שאסלק שכינתי. |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | ויאמר אסתירה פני מהם. כתרגום אסלק שכינתי מנהון ומאחר שאני מסלק אראה מה אחריתם. מה יועילו להן אותן אלוהות שבחרו: |
|  | דרשה ורמז לעניין "אחריתם" |
| |  | כלי יקר |
| | |  | אראה מה אחריתם כי דור תהפוכות המה. ישראל נקראו בג' שמות יעקב ישראל ישרון וס"ת שלהם לבן על שם שבזכותו של יעקב ילבין ה' עונותם, והמה הפכו מלת לבן לנבל כמ"ש למעלה עם נבל ולא חכם. כאמרו רז"ל (סנהדרין צז) דור של משיח יתהפך הכל למינות מאי קרא שנאמר (ויקרא יג יג) כולו הפך לבן טהור הוא, ר"ל כי היפוך תיבת לבן הוא נבל, ע"כ אמר כאן אראה מה אחריתם כי אחרית של ג' שמות אלו אותיות לבן המרמז על שילבינו מעשיהם והמה דור תהפוכות שהפכו לבן לנבל כמ"ש עם נבל ולא חכם. ולמעלה פרשתי פסוק עם נבל במי שאוהב כסף והוא כילי ועליו נאמר (ירמיה יז יא) עושה עושר ולא במשפט וגו' ובאחריתו יהיה נבל. כמ"ש כאן אראה מה אחריתם. וקצת ראיה לסמך זה, כי הענין מתחיל בנבל ומסיים בנבל מתחיל בו שנאמר וינבל צור ישועתו, ומסיים בו שנאמר בגוי נבל אכעיסם. זה"ש כי דור תהפוכות המה שמהפכין לבן לנבל ומזה הצד הם בנים לא אמון בם. הם קנאוני בלא אל, כי הפכו גם מלת אל שהוא בהפוכו לא כי כחשו בה' ויאמרו לא הוא (שם ה יב) כעסוני בהבליהם להפך כל המלות וכנגד שני הפוכים אלו אני אקניאם בלא עם, לאמר להם לא עמי אתם (הושע ב א) בלא חטאו ובלא ילקו, בנבל חטאו ובנבל ילקו, זה"ש בגוי נבל אכעיסם. לכך נאמר לו חכמו יבינו לאחריתם, שהוא לבן שילבנו מעשיהם ע"י התשובה לשוב אל ה' שנאמר בו (דניאל ז ט) לבושיה כתלג חיור ושער רישיה כעמר נקי. ואז היה מקיים בהם אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו (ישעיה א יח). |
| |  | ספורנו |
| | |  | [מובא בפירושו לבראשית פרק י"א פסוק ה'] וירד ה' לראת. הנה לשון הירידה לראות יאמר על האל יתברך כשאין הענין אז ראוי לעונש אלא מפני הקלקול הנמשך אליו בסוף הענין, כבן סורר ומורה שאמרו 'ירדה תורה לסוף דעתו'. וכן היה ענין סדום שכתב בו "ארדה נא ואראה" (להלן יח, כא), כי אמנם לא היה רשעם אז יותר משאר האומות כדי לעונשם בעולם הזה, זולתי בענין האכזריות נגד עניי עם, שהיה נמשך ממנו קלקול גמור בסוף, כאמרו "הנה זה היה עון סדם אחותך.. ויד עני ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז, מט). וכן היה עונש ישראל בהגלותם, כאמרו "אראה מה אחריתם" (דברים לב, כ). |
 | כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה |
|  | מהו "כי" כאן? מה בין חלקי הפסוק? מדוע דור זה מכונה כך? |
| |  | רש"י |
| | |  | כי דור תהפוכות המה. מהפכין רצוני לכעס: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | כי דור תהפכת המה. ולא יעמדו בפני: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | כי דור תהפוכת. דבק עם אסתירה פני: תהפוכת. שנהפכו לעבוד אלהים זולתי והם היו בני כי אני ילידתים |
| |  | דעת זקנים מבעלי התוספות |
| | |  | כי דור תהפוכות. שמחשבין הטובה שעשיתי עמהם לרעה הרי הם כופרים בי ומואסי' במצותי: |
| |  | אור החיים |
| | |  | כי דור תהפוכות וגו' פירוש לפי שאמר הכתוב בסמוך אסתירה פני וגו' ובזה לא ישקיף ויראה הגם שיעשה תשובה ויחננו קולם ואין זה מן הנכון לעשות כן, לזה גמר אומר הטעם כי דור תהפוכות פירוש מתהפכים מטובה לרעה, |
| |  | ספורנו |
| | |  | כי דור תהפכת המה. הפכו להם לב אחר, נוטה מדרכי האל יתברך. |
| |  | כלי יקר |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "דרשה ורמז לעניין "אחריתם" "] |
 | בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם: |
|  | מדוע הוזכר כאן שישראל הם בניו של ה'? |
| |  | אור החיים |
| | |  | ואומרו בנים פירוש אפילו יחשבו להטיב לבא אל גדר שיהיו נחשבים בנים לא אמון בם כי ישובו להרשיע ואין חזרתם שלימה ואשר על כן ראוי הוא להסתיר וגו': |
|  | מהו "אמן"? מהו "לא אמן"? במה מתבטא חוסר האמון? |
| |  | רש"י |
| | |  | לא אמן בם. אין גדולי נכרים בהם כי הוריתים דרך טובה וסרו ממנה: |
| |  | רש"י |
| | |  | אמן. לשון (אסתר ב) ויהי אומן נודריטור"ה בלע"ז (ערציהונג). ד"א אמון לשון אמונה כתרגומו אמרו בסיני נעשה ונשמע ולשעה קלה בטלו הבטחתם ועשו העגל: |
| |  | רמב"ן |
| | |  | בנים לא אמן בם. כי אין להם אומן ומגדל, והמשכיל יבין: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והנה אין אמונה בהם והוא שם או תאר כי אין בהם איש אמונים כי מצאנו כי פסו אמונים כנגד חסיד גם שומר אמונים: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | בנים לא אמון בם. ע"ד הפשט אמון שם התאר, והענין לומר אין בהם איש אמונים: וע"ד המדרש בנים לא אמון בם, כלומר שאינן עונין אמן, והוא חסר וא"ו, ומכאן רמז לגודל כח העונה אמן שהוא גדול יותר מן המברך: וע"ד הקבלה בנים לא אמון בם, אין להם אומן ומגדל, כי הכח הנקרא פנים הוא האומן והמגדל של בנים, וכיון שהם בהסתר הפנים הנה האומן חלף הלך לו איננו בקרבם, והאומן הזה הוא הה"א האחרונה שבשם, וזהו אסתירה פני מהם, וכבר הזכרתיו: |
| |  | ספורנו |
| | |  | בנים לא אמון בם. שלא למדו מאבותם דבר אמתי. |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ה'] לא בניו. אלה שאמרו שאינם בניו וכן בנים לא אמון בם. והטעם שלא יודו שהוא בראם ואם יודו בפה לא יודו בלב והעד שלא יראו מהשם. ולמ"ד לו משרת עצמו ואחר עמו והוא למומם והטעם בעבור מומם שהוא דור עקש ופתלתל. |
|  | הערה לסגנון השיר |
| |  | רמב"ן |
| | |  | והנה עד הנה בשירה זו, משה ישיר בה והוא מדבר בלשון עצמו, ומן הכתוב הזה ואילך שהזכיר וירא ה' וינאץ וגו' ויאמר אסתירה פני, כולם דברי השם הנכבד הם, קנאוני, כעסוני, וכל השירה כן: |
|