
 | הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק לוֹ |
|  | פירוש. מה התורה מצווה כאן? |
| |  | רש"י |
| | |  | העניק תעניק. לשון עדי בגובה ובמראית העין דבר שיהא ניכר שהטיבות לו ויש מפרשים לשון הטענה על צוארו: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | העניק תעניק לו. הטעם עשה לו תפארת מגזרת וענקים לגרגרותיך או יהיה פירוש המלה כפי המקום בלא אח: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | העניק תעניק לו. לשון תפארת, כלומר עשה לו כבוד ותפארת מממונך, מלשון (משלי א) וענקים לגרגרותיך. ואפשר לפרשו מלשון ענקים שהם גדולי הקומה, כלומר תן לו מתנות גדולות: |
|  | מה אנו לומדים מהכפילות הזו? |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ח'] פתח. (...) כפל הדבר וכן נתן תתן לו (פסוק י). הענק תעניק לו (פסוק יד). לומר שאין שעור להענקה אלא תתן ותחזור ותתן. |
|  | הערה לכתיב המלא של "העניק" |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | העניק. מלא יו"ד כי ע"י י' המכות הענקתיך ג' דברים כלי כסף וכלי זהב ושמלות לכן העניקהו מג' דברים, מצאנך ומגרנך ומיקבך, והיינו דכתיב וזכרת כי עבד היית: |
 | מִצֹּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן לוֹ: |
|  | מדוע התורה מפרטת את מקורות ההענקה, ולאחר מכן כוללת את הכל? מדוע הוזכרו דווקא אלו בפירוט? |
| |  | רש"י |
| | |  | מצאנך מגרנך ומיקבך. יכול אין לי אלא אלו בלבד ת"ל אשר ברכך מכל מה שברכך בוראך ולמה נאמרו אלו מה אלו מיוחדים שהם בכלל ברכה אף כל שהוא בכלל ברכה יצאו פרדות ולמדו רבותינו במסכת קידושין בגז"ש כמה נותנין לו מכל מין ומין: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | [עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "הערה לכתיב המלא" וכו'] |
|