
 | זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר |
|  | לאיזו עניין מתייחסת התיבה "זאת"? |
|  | מדוע מצוות פרה אדומה מכונה "חק"? מדוע מצוות אחרות לא מכונות כך? |
|  | מהי משמעות התיבה "התורה" כאן? מדוע היא מופיעה דווקא כאן? עיון בייחודם של ישראל |
|  | מדרש חז"ל על חכמתו של משה וחכמתו של שלמה ביחס למעמד של "חק" של מצווה זו |
|  | מהי ערכן של המצוות בעיני הגויים? |
|  | מתי פרשה זו נאמרה? מדוע היא נכתבה במקום זה? |
|  | ביאור למהות הטומאה שבמת |
|  | מה בין "חק" לבין "חקה"? |
|  | מדוע סוף הפיסקה כתוב בלשון נסתר, ולא כתוב "ציויתי" וכד'? |
|  | עיון בדברים נוספים המכונים "חק" |
|  | ביאור לסמיכות הפרשיות |
 | דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
|  | מדוע כאן כתוב "דבר" בלשון יחיד, הרי בפסוק הקודם כתוב שה' מדבר גם אל אהרון? |
|  | עיון ברצף של הפסוק הקודם ופסוק זה עד כה. מדוע הוזכר פעמיים דיבור, ופעמיים "לאמר"? |
 | וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ |
|  | מדוע הפיסקה פותחת בוא"ו החיבור? |
|  | מדוע לקיחת הפרה "אליך" היא חלק מהמצווה? האם דין זה חל גם אחרי מות משה? |
 | פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה |
|  | פירוש "תמימה" כאן. באילו ממאפייני הפרה נדרשת תמימות זו? |
|  | הקדמה לעניינה של הפרשה |
|  | מדרש חז"ל – פרשת פרה אדומה כמשל לגלויות |
 | אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: |
|  | ביאור לכתיב החסר של תיבת "על" |
|  | הסבר לפסוק מיסודו של רבי משה הדרשן |
|  | הערות וביאור לענייניה, לטעמיה הגלויים, ולסודותיה של מצוות הפרה האדומה. |
|  | עיון בעשיית הפרות האדומות ממשה עד חורבן הבית |
|  | הקדמת רבינו בחיי |
|  | הלכות פרה אדומה ברמב"ם |
|