| זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר |
| | לאיזו עניין מתייחסת התיבה "זאת"? |
| | מדוע מצוות פרה אדומה מכונה "חק"? מדוע מצוות אחרות לא מכונות כך? |
| | מהי משמעות התיבה "התורה" כאן? מדוע היא מופיעה דווקא כאן? עיון בייחודם של ישראל |
| | מדרש חז"ל על חכמתו של משה וחכמתו של שלמה ביחס למעמד של "חק" של מצווה זו |
| | מהי ערכן של המצוות בעיני הגויים? |
| | מתי פרשה זו נאמרה? מדוע היא נכתבה במקום זה? |
| | ביאור למהות הטומאה שבמת |
| | מה בין "חק" לבין "חקה"? |
| | מדוע סוף הפיסקה כתוב בלשון נסתר, ולא כתוב "ציויתי" וכד'? |
| | עיון בדברים נוספים המכונים "חק" |
| | ביאור לסמיכות הפרשיות |
| דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל |
| | מדוע כאן כתוב "דבר" בלשון יחיד, הרי בפסוק הקודם כתוב שה' מדבר גם אל אהרון? |
| | עיון ברצף של הפסוק הקודם ופסוק זה עד כה. מדוע הוזכר פעמיים דיבור, ופעמיים "לאמר"? |
| וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ |
| | מדוע הפיסקה פותחת בוא"ו החיבור? |
| | מדוע לקיחת הפרה "אליך" היא חלק מהמצווה? האם דין זה חל גם אחרי מות משה? |
| פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה |
| | פירוש "תמימה" כאן. באילו ממאפייני הפרה נדרשת תמימות זו? |
| | הקדמה לעניינה של הפרשה |
| | מדרש חז"ל – פרשת פרה אדומה כמשל לגלויות |
| אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל: |
| | ביאור לכתיב החסר של תיבת "על" |
| | הסבר לפסוק מיסודו של רבי משה הדרשן |
| | הערות וביאור לענייניה, לטעמיה הגלויים, ולסודותיה של מצוות הפרה האדומה. |
| | עיון בעשיית הפרות האדומות ממשה עד חורבן הבית |
| | הקדמת רבינו בחיי |
| | הלכות פרה אדומה ברמב"ם |
|