
 | דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו |
|  | מדוע יש צורך לומר את הדברים הללו דווקא לאהרון? |
|  | מדוע ציווי זה לא מופנה גם אל בני אהרון? |
|  | מדוע כתוב גם "דבר" וגם "ואמרת"? |
|  | ביאור לסמיכות הפרשיות |
|  | עוד ביאור לסמיכות הפרשיות. מדוע חלשה דעתו של אהרון, הרי הוא הקריב ביום זה, ומדוע דווקא מצווה זו תנחם אותו? הרחבה בענייני כהני בית חשמונאי |
|  | הקדמה לפרשה. מה היא מוסיפה על ענייני המשכן שנאמרו עד כה? |
|  | מדוע מצווה זו לא נאמרה עד כה? |
|  | מדוע אוהל המועד לא מוזכר כלל בכל הפרשה? |
 | בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת |
|  | מדוע הדלקת הנרות מכונה כאן "העלאה"? |
|  | מדוע אין בפרשה זו ציווי מפורש? מדוע כתוב בפסוק הבא שאהרון עשה כן? |
|  | ביאור מדוע כאן כתוב "נרות" בלשון רבים, ובפרשת "תצוה" כתוב "נר" |
|  | מדוע מצווה זו לא נאמרה עד כה? |
 | אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה |
|  | מהו "פני המנורה"? |
|  | עיון במבנה של המנורה |
 | יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: |
|  | פירוש. איך הנרות מסודרים על גבי קני המנורה? מדוע הם מסודרים כך? עיון בעניין הנר המערבי |
|  | מדוע כתוב "יאירו", לא "תאיר"? |
|  | מדוע יש שבעה נרות? |
|  | מדוע לא כתוב שרק ששת הנרות מאירים אל מול פני המנורה? פשט וסוד. |
|  | עיון בפרטים לשוניים ומהותיים של המנורה |
|  | הקדמת רבינו בחיי. מהו תפקידה של המנורה, ושל צורת הדלקתה, ושל האור במקדש? |
|