
 | תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ |
|  | פירוש |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | תבאמו ותטעמו. תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך בהר מרום ישראל אשתלנו: |
| |  | אור החיים |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק ט"ז] תפול וגו' עד וגו'. פסוק זה ושלאחריו ידבר כל אחד על ב' הכנסות לארץ אחת בימי משה ואחת בימי המשיח, ולזה אמר העניינים כפולים: |
| |  | ספורנו |
| | |  | תבאמו ותטעמו. שלא יגלו ממנה. |
|  | מדוע לא נאמר "תביאנו"? |
| |  | רש"י |
| | |  | תבאמו. נתנבא משה שלא יכנס לארץ לכך לא נאמר תביאנו (נראה שצ"ל שלא יכנסו לארץ וכו' והכי איתא בהדיא פרק יש נוחלין דף קי"ט ובמכילתא הבנים יכנסו ולא האבות אף שלא נגזרה גזרת מרגלים עדיין מכל מקום ניבא ולא ידע מה ניבא. מהרש"ל): |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | תביאמו ותטעמו. מה שלא הכניס עצמו בכלל לומר תביאנו ותטענו נבא שלא יכנס לארץ. |
|  | על איזה הר מדבר הכתוב? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | בהר. כמו ההר הטוב הזה והלבנון או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת יי'. |
| |  | ספורנו |
| | |  | בהר נחלתך. בהר הבית שנאמר עליו "בהר ה' יראה" (בראשית כב, יד). |
 | מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְקֹוָק |
|  | פירוש |
| |  | רש"י |
| | |  | מכון לשבתך. מקדש של מטה מכוון כנגד כסא של מעלה אשר פעלת: |
| |  | בעלי טורים |
| | |  | לשבתך. ג' במסורה. מכון לשבתך פעלת. ואידך בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים (מ"א ח, יג) וחבירו בדברי הימים (דה"י ב' ו, ב). זהו שאמרו חז"ל (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה) בית המקדש שלמטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. מכון לשבתך פעלת ה' בנה בנית בית זבול לך מכוון לשבתך, כנגדו. לשבתך בגימטריא ירושלים ציון. |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | בהר. כמו ההר הטוב הזה והלבנון או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת יי'. וטעם פעלת יי'. שאתה כוננתו מקדם מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון. כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שאמר מכון לשבתך פעלת נמשך אל בהר נחלתך ושעור הכתוב בהר נחלתך אותו שפעלת למטה מכון לשבתך כלומר שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ועל אותו של מעלה הזכיר מקדש ה' כוננו ידיך זהו בהמ"ק של מעלה, ועל כן תמצא במלה טעם זקף גדול, ובא הקו"ף דגושה לתוקף הקדושה כי הוא מקדש למקדש, וזהו שאמרו רז"ל בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ראה איך הזכיר בשל מטה לשון פעולה, ובשל מעלה לא הזכיר כן אבל אמר כוננו ידיך רמז לעשר ספירות והבן זה: |
| |  | ספורנו |
| | |  | מכון לשבתך פעלת ה'. כאמרו "פה אשב כי אותיה" (תהלים קלב, יד). |
 | מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: |
|  | פירוש. האם שם ה' מחובר לתיבה שלפניו או שלאחריו? |
| |  | רש"י |
| | |  | מקדש. הטעם עליו זקף גדול להפרידו מתיבת השם של אחריו המקדש אשר כוננו ידיך ה'. |
| |  | ספורנו |
| | |  | מקדש ה' כוננו ידיך. כאמרו "ועשו לי מקדש.. ככל אשר אני מראה אותך" (להלן כה, ח ט). וכן דוד אמר "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית" (דה"י א כח, יט). |
|  | הסבר לאופן האיות של תיבת "מקדש" |
| |  | רשב"ם |
| | |  | מקדש. קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה וכן הצפינו. וכן משתי עיני מפלשתים. הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מגיע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן משתי: |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | ומלת מקדש. כמו מקדש. וכמוהו השבת מטהרו. כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מקדש ובעבור שהיה בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת. כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שתים. וכבר הזכרתי דקדוקו. |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שאמר מכון לשבתך פעלת נמשך אל בהר נחלתך ושעור הכתוב בהר נחלתך אותו שפעלת למטה מכון לשבתך כלומר שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ועל אותו של מעלה הזכיר מקדש ה' כוננו ידיך זהו בהמ"ק של מעלה, ועל כן תמצא במלה טעם זקף גדול, ובא הקו"ף דגושה לתוקף הקדושה כי הוא מקדש למקדש, (...) |
|  | מה בין שתי הפסקאות האחרונות של הפסוק? |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | והנה כוננו ידיך. כמו פעלת כי הטעם כפול: |
| |  | רבינו בחיי |
| | |  | ומה שאמר מכון לשבתך פעלת נמשך אל בהר נחלתך ושעור הכתוב בהר נחלתך אותו שפעלת למטה מכון לשבתך כלומר שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ועל אותו של מעלה הזכיר מקדש ה' כוננו ידיך זהו בהמ"ק של מעלה, ועל כן תמצא במלה טעם זקף גדול, ובא הקו"ף דגושה לתוקף הקדושה כי הוא מקדש למקדש, וזהו שאמרו רז"ל בית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה, ראה איך הזכיר בשל מטה לשון פעולה, ובשל מעלה לא הזכיר כן אבל אמר כוננו ידיך רמז לעשר ספירות והבן זה: |
|  | מה לומדים מתיבת "ידיך" שנכתבה בלשון רבים? מה הקשר לפסוק הבא? |
| |  | רש"י |
| | |  | חביב בית המקדש שהעולם נברא ביד אחת שנאמר (ישעיה מח) אף ידי יסדה ארץ ומקדש בשתי ידים ואימתי יבנה בשתי ידים בזמן שה' ימלוך לעולם ועד לעתיד לבא שכל המלוכה שלו: |
| |  | כלי יקר |
| | |  | מקדש ה' כוננו ידיך. לפי שהמשכן נעשה כולו עפ"י ה' מאליו כי בכל מעשה המשכן נאמר והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר ע"כ נאמר כוננו ידיך, ונקט ידיך שתים במשמע פירש רש"י שהעולם נברא ביד אחת והמקדש בשתי ידים כו' ובפ"ק דכתובות (ה) אמרו גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ דאילו שמים וארץ נבראו ביד אחת שנאמר (ישעיה מח ג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואלו במעשה צדיקים כתיב מקדש ה' כוננו ידיך, וטעמו של דבר כי העליונים מצד מעלתן נבראו ביד ימין והתחתונים ביד שמאל, אבל המקדש שהוא האמצעי המצרף עליונים ותחתונים נברא בשתי ידים, כי שם מדור השכינה עם התחתונים שנאמר ושכנתי בתוכם, ומשם נברא גם האדם האמצעי בין העליונים לתחתונים, וזהו ענין הסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואמצע שפועו כנגד בית המקדש כי הוא האמצעי כאמור. ומה שקראו המקדש מעשה צדיקים והכתוב אומר כוננו ידיך היינו ידי הקב"ה, לפי שיש לשניהם חלק בזה הבנין, כי הקב"ה הראה למשה תבנית כל המשכן בנוי וכמ"ש כן עשה המנורה הקב"ה עשאה, וכן כל מעשה המשכן. |
|