ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
יתרו
וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג יְקֹוָק כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַיקֹוָק כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:
וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ יְקֹוָק מִמִּצְרָיִם: ס
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:
וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
שמות פרק יג פסוק יז
וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם
מדוע כתוב "ויהי" שהיא לשון צער? מדוע הפסוק מייחס את שליחת העם לפרעה ולא לה'? מה בין "העם" לבין "בני ישראל"?
איזה תהליכים העם עובר כאן? מדוע הם נקראים שלוש פעמים "עם" ופעם אחת "בני ישראל"?
איזה שכר קיבל פרעה על כך שהוא זה שתלה הכתוב בו את שליחת העם?
וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא
פירוש "נחם". מהו הבנין הדקדוקי של תיבה זו?
הסבר מדוע דרך זו "קרובה"
מה החשש מהיותו קרוב? מה ה' עושה ומדוע עושה כך, ומה הוא מבקש למנוע?
הנהגת ה' את בני ישראל במדבר – דרך נסיונות
מדוע הפיסקה פותחת בוא"ו החיבור?
למה מתייחסת תיבת "הוא"?
כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:
פירוש "כי" כאן. מה הקשר בין שתי הפסקאות האחרונות?
מהן המלחמות שהעם עלול לראות?
פירוש "ינחם"
האם אכן כך קרה, שבמלחמה הראשונה שהעם ראה – רצו לחזור למצרים?
פירוש "ושבו"
הקדמת רבינו בחיי
צור קשר
|
אודות האתר