
 | וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר |
|  | מדוע כתוב "והגדת" – שהיא לשון קשה? מדוע כתוב "ביום", הרי מצווה זו נוהגת בלילה? מדוע כתוב "לאמר"? |
|  | מדוע בעל ההגדה מביא פסוק זה גם לבן הרשע וגם לבן שאינו יודע לשאול? מדוע כתוב "והגדת" ולא לשון אחרת? |
|  | מדוע מודגש "ביום ההוא"? מדוע אצל שני בנים כתוב שהם ישאלו "מחר" ואצל שני בנים לא כתוב כך? |
 | בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יְקֹוָק לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם: |
|  | מה כלול בתשובה זו? למי משיבים תשובה זו? פירוש תיבת "בעבור". מה "זה" מלמדנו? |
|  | האם העבודה היא תוצאת היציאה ממצרים או שמא היציאה היתה סיבת העבודה? |
|  | תיבת "זה" רומזת שמראים באצבע, אך זה נעשה בלילה. מדוע כתוב כאן "ביום ההוא"? |
|  | ביאור ורמז לתיבת "זה" |
|  | מדוע בעל ההגדה דורש "לי – ולא לו", הרי הבן לא היה במצרים, ואיך יעשה את המצוות הללו? |
|  | ביאור ארוך לשאלות הבנים ותשובות התורה |
|