
 | וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם |
|  | הקשר בין שני חלקי הפסוק |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וישמע. טעם ויזכור שהגיע קץ: |
|  | פירוש "נאקתם" |
| |  | רש"י |
| | |  | נאקתם. צעקתם. וכן (איוב כד) מעיר מתים ינאקו: |
|  | מיהם אלו שהשמיעו את נאקתם? |
| |  | ספורנו |
| | |  | וישמע אלהים את נאקתם. תפלת קצתם שהתפללו אז צדיקי הדור, כאמרו "ונצעק אל ה' וישמע קלנו" (במדבר כ, טז). |
 | וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב: |
|  | איזו ברית זכר ה' כאן? מדוע זכר ה' דוקא כעת ברית זו? |
| |  | רשב"ם |
| | |  | ויזכור אלהים את בריתו. שנשבע לשלשתם לתת להם את ארץ כנען ועתה נתקרב הזמן של ד' מאות שנה שנאמר לאברהם: |
| |  | ספורנו |
| | |  | ויזכר אלהים את בריתו. שאמר "והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך" (בראשית יז, ז). וזה יעשה "בכל קראנו אליו" (ע"פ דברים ד, ז), כמו שהעיד אחר כך באמרו "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגו' ואזכר את בריתי" (להלן ו, ה). |
|  | הקשר בין שני חלקי הפסוק |
| |  | אבן עזרה |
| | |  | וישמע. טעם ויזכור שהגיע קץ: |
|  | פירוש "את" כאן |
| |  | רש"י |
| | |  | את בריתו את אברהם. עם אברהם: |
|  | מדוע התורה מאריכה בתיאורן של פעולות שונות מצד ה' - לקראת הגאולה? |
| |  | רמב"ן |
| | |  | [מובא בפירושו לפסוק כ"ה] והאריך הכתוב להזכיר טענות רבות בגאולתם, וישמע אלהים את נאקתם, ויזכור אלהים את בריתו, וירא אלהים, וידע אלהים, כי ידעתי את מכאוביו (להלן ג ז), כי אע"פ שנשלם הזמן שנגזר עליהם לא היו ראויים להגאל, כמו שמפורש על ידי יחזקאל (יחזקאל כ ח), אלא מפני הצעקה קבל תפלתם ברחמיו: |
|