וישמע הכנעני. ללמדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני כבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל לפיכך חזר וכתבה:

וטעם וישמע הכנעני. כי נלחם עם ישראל בהיותם בהר ההר:

וישמע הכנעני מלך ערד. סמך פרשה וישמע הכנעני למיתת אהרן, והוא שדרשו מה שמועה שמע, שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד, וכיון שנסתלקו חשב שנתנה רשות להלחם בהם:

וישמע הכנעני. גם זה זכות להם, כי לא אמרו כאבותם "נתנה ראש" (לעיל יד, ד) גם "בראותם מלחמה", אבל נדרו נדר לה' ושלמו.

[מובא בפירושו לפרק כ"א פסוק א'] ורבותינו אמרו (ר"ה ג.) מה שמועה שמע, כי הוקשה להם הכתוב בפרשת המסעים (להלן לג מ) וישמע הכנעני מלך ערד והוא יושב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל, שלא הזכיר שם המלחמה ולא שום דבר, על כן אמרו שהשמועה היתה במיתת אהרן הנזכרת שם, יזכיר כי שמעו אויבי ישראל במיתת הצדיק ונתעוררו בה להלחם עמהם. וכן אמרו (במדבר רבה יט יא) שהכנעני הזה הוא עמלק. ולא כבש ארצם ולא חלק אותה אבל החרים עריהם:

[מובא בפירושו לפרק כ"א פסוק א'] וישמע הכנעני. מצינו בכיבושי יהושע (יהושע יב יד) מלך ערד אחד, ועוד כתיב במסעות (להלן לג מ) והוא יושב בנגב בארץ כנען, והכתוב לא יקרא ארץ כנען סתם מעבר לירדן מזרחה, כמו שאמר (להלן לד ב) ארץ כנען לגבולותיה. ועוד, כי היה ראוי שיחלוק משה את ארצו של מלך ערד לאחד משבטי ישראל, והכתוב יספר בכל מקום כי ארץ סיחון ועוג שני מלכי האמורי נתן משה לשני המטות וחצי המטה, ותשעת המטות וחצי המטה לקחו נחלתם אחרי עברם את הירדן בארץ כנען. ואולי נאמר, כי החרימו ישראל את ארצם ולא ישבו בה כלל. ואינו נכון. וכן רש"י מפרש והחרמתי את עריהם (פסוק ב), שהקדיש שללם לגבוה: והנכון בעיני, כי זה מלך ערד הוא יושב בנגב מעבר לירדן ימה בארץ כנען על יד הירדן בגבול בני יהודה סמוך לחברון שהיא בנגב, ושמע מרחוק בבוא בני ישראל ובא דרך האתרים אל ערבות מואב להלחם עמהם שם, וזה טעם "וישמע", ולכך ספר הכתוב "והוא יושב בנגב בארץ כנען" כי בא מארץ אחרת אל מקום ישראל.