חדקל. שמימיו חדין וקלין:

[מובא בפירושו לפרק ג' פסוק י"ד] על גחונך. החזה ולא נדע אם הנו"ן שרש כאדון או נוסף כזדון. והאומר שנקרא כן בעבור הרוח שיגיח ממנו זה דרך דרש. וכן אמרו על גיחון. גם פישון מגזרת כי תפושו גם פרת מגזרת פרו ורבו. והנה הנהר הגדול הוא חדקל עמד בפניהם ולא יכלו לעבור. ויאמרו שתי מלות הן שהמים חדים וקלים.

קדמת אשור. למזרחה של אשור:

ופירוש קדמת אשור. התי"ו קדמת תחת ה"א וההפרש בינו ובין קדם כי ה"א קדמה תחת אל הפתוח בפת"ח קטן. וכן וירד אברם מצרימה כמו אל מצרים. והנה קדמת אשור אל מזרח אשור.

כוש ואשור. עדיין לא היו, וכתב המקרא על שם העתיד:

[כהמשך לפירושו לפסוק י', תחת הכותרת "מהו ענייין הנהר" וכו'] ושם הנהר השלישי חדקל. ע"ש אופן השלישי שראוים להנהיג את הצבור. ובאשר לא כל אדם מסוגל לזה אלא מיש בטבעו הוא איש חכם ונבון וגם זריז במעשיו ע"כ מכונה שמו חדקל. דמשמעו חד וקל. היינו מחודד וזריז. ואנשים כאלה נקראים בשם אשור מלשון ואשרו אתכם כל הגוים ומזה משמעות הכתוב (הושע י"ד) אשור לא יושיענו היינו שיתודו המון עם שלא יבטחו עוד על המכונים בשם אשור והדברים עתיקים. ע"כ קבע הקב"ה הליכות נהר חדקל קדמת אשור. אכן קבע הקב"ה בצמצום קדמת אשור ולא בארץ אשרו ללמדנו שעיקר גמול של אנשים הללו הוא לפי חסד שעושים עד שלא נאשרים מהבריות. רק עושים לטובת הכלל. אז ודאי ישיג שכר טוב גם בעוה"ז גם בג"ע התחתון אפי' אם אינו בן תורה ועושה לש"ש שאז הוא בכלל הנהר הרביעי. אבל לאחר שהוא אשור ועושה לכבודו שוב לא בא על שכרו בשלימות. וגם מעשיו אינם רצוים ועולים יפה. והכבוד בורח ממנו:

פרת. שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם:

הוא פרת. החשוב על כלם, הנזכר על שם ארץ ישראל:

[כהמשך לפירושו לפסוק י', תחת הכותרת "מהו ענייין הנהר" וכו'] והנהר הרביעי הוא פרת. ע"ש אופן הרביעי שהאדם דבק באלהיו. ומכונה הנהר בשם פרת שהוא פרה ורבה מצות ומע"ט כהררי אל. ולא כתיב ושם הנהר הרביעי פרת. דבאמת לאנשים כאלו אין התענוג בג"ע התחתון הוא התכלית אשר ע"כ נקראו הנהרות בשם בגן עדן התחתון. אבל עיקר שכר אנשים הללו בצה"ח. ורק עד שמגיע נשמתו לשם משיג שכרו בג"ע התחתון. וכן משיג טוב בעוה"ז כנהר המושך מג"ע:והנה ידענו אשר מקום נהר הרביעי הוא סובב צד צפון א"י באשר דשם באמת הוא מקומו העיקרי לתורה ולתעודה. אלא עד שלא ניתנה תורה לישראל לא היה אותו מקום מיוחד לזה האופן. ועוד דבאמת לא מיירי בפרשה זו בישראל אלא גם באו"ה השרידים אשר הוא קורא להיות מחסידים. ולהם אין מקום א"י גורם לכך. שהיא התורה המיוחדת בא"י יותר מכל מקום. ע"כ לא נתפרש מקום זה הנהר בפ' זו:והנה תכלית כל הגמולין הוא בשביל אנשי מעלה הללו המעטין שבשבילם נברא העולם וכדאית' בברכות (דף ו' ב') את האלהים ירא וגו' כי זה כל האדם. כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. מש"ה ברא הקב"ה צורת הנהרות הללו בזה האופן. שיהיה נהר פרת יוצא ראשון מג"ע וממנו יפרד עוד שלשה נהרות גדולים ומרובים ממנו כדאיתא במס' בכורות הנ"ל ([הרחב דבר] ואיתא בב"ר פ' ט"ז ששואלים לחדקל למה קולך נשמע הרבה אומר הלואי אהיה בקולי נשמע בין הבריות. שואלים לפרת למה אין קולך נשמע כלל אומר מעשי יודעים ואתי זה נוטע בי וכו'. הרי כך הטביע הקב"ה טבע שני נהרות הללו. שיהא חדקל רועש הרבה ואין פירותיו מצליחים הרבה. ומי פרת צנועים ופירותיו מרובין. כדי ללמדנו דעת הבדל בין אנשים שנמשלו לחדקל היינו שעוסקים בצרכי צבור בין אנשי מעלה שהמה נעשים מרכבה לשכינה וכל מעשיהם לש"ש: [עד כאן הרחב דבר]):

ודע כי מהפסוק הראשון עד לעשות הזכיר הכתוב אלהים ואחר כן השם הנכבד והנורא עמו ומה יקרו דברי קדמונינו ז"ל שאמרו נקרא שם מלא על עולם מלא כי לא היה שם כח מקבל זה השם. ובפרשת ואלה שמות אפרש סוד השם ואם הוא סמוך אם יעזרני השם

ודע כי מקום האדמה שנברא ממנה אדם קרוב אל גן עדן כי יש אומרים כי האדמה היא ארץ ישראל. והנה שכחו ויהי בנסעם מקדם: