ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
מא
מב
מג
מד
מה
מו
מז
מח
מט
נ
נא
נב
נג
נד
נה
נו
נז
נח
נט
ס
סא
סב
סג
סד
סה
ויקרא
צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:
כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר:
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר:
שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְבֵית אֲבֹתָם כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל:
במדבר פרק כו פסוק א
וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה
מה הצורך בהקדמה זו לקראת מפקד העם?
מדוע התורה נוקטת כאן לשון צער – "ויהי"?
מדוע יש כאן פרשה פתוחה באמצע פסוק?
מדוע תיבות אלו לא מהוות פסוק בפני עצמן?
וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לֵאמֹר:
האם הדיבור אכן היה אל שלושתם?
מדוע ה' מצווה שוב למנות את ישראל? מה מיוחד במניין זה ביחס לקודם?
מדוע הציווי הזה מתחיל בפרשה חדשה שבאמצע פסוק?
מדוע המקום בו התקיים מפקד זה לא מוזכר כאן אלא רק בפסוק ג'?
מדוע לא כל בני השבטים הוזכרו במניין זה?
צור קשר
|
אודות האתר