ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
צו
וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְקֹוָק אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: פ
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:
מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם:
ויקרא פרק כד פסוק ב
צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
מה פרשה זו מוסיפה למה שנאמר בפרשת תצוה בעניין? מדוע היא כתובה שוב? מדוע כאן?
מדוע כתוב כאן "צו" ולא "דבר" או "אמור"? וכד'
רמז לסמיכיות הפסוקים
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ
מדוע כתוב "אליך"? האם זוהי מצווה על כל ישראל להביא את השמן?
מהו זמן זך זה?
כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:
פירוש "תמיד"
רמז לתיבת "נר" שבלשון יחיד, לעומת פסוק ד' בו כתוב "נרות"
צור קשר
|
אודות האתר