 | וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת וְהֵבִיאוּ אֶל תַּחַת הָאֲבָנִים וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת: |
|  | מדוע התיבות "ולקחו" ו- "והביאו" כתובים בלשון רבים, ותיבת "יקח" בלשון יחיד? |
| | | אבן עזרה |
| | |  | ומלת ולקחו והביאו. רבים במהרה: ועפר אחר יקח. בעל הבית שירצה לדור בו ואם הנגע ישוב ובא הכהן: |
| | | רבינו בחיי |
| | | | [מובא בפירושו לפסוק ל"ז] ומה שבא לשון הפרשה בלשון רבים וחלצו את האבנים והשליכו ושרפו ולקחו והביאו, לפי שהוא ושכנו שניהם חייבים בהוצאה ושותפים בבנין, כי על זה אמרו אוי לרשע ואוי לשכנו. אבל אחרי כן חזר לדבר בלשון יחיד יקציע את הבית, וכן יקח וטח, לבאר שהוא לבדו מי שהנגע בכותלו חייב בהוצאות ההקצעה שהוא הקלוף, ולקיחת העפר לטיט ובטיחה: |
| | פירוש "וטח" |
| | | אבן עזרה |
| | | | וטח. הפך יקציע והוא מגזרת טחים אותו טפל: |
|
