ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
עקב
וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְקֹוָק מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:
שמות פרק יט פסוק ד
אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם
מדוע מזכיר ה' בפני ישראל את העבר כאן? מדוע ה' מדגיש דווקא שהם ראו את הדברים?
מה כלול בזה? מהם הדברים שה' רוצה להדגיש כאן?
ביאור ללשון "אשר עשיתי". מדוע לא כתוב "שהוצאתי" וכד'?
וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים
על איזה שלב בגאולה ה' מדבר כאן?
על איזו הנהגה של הנשר ממשיל ה' את הנהגתו?
מה היה הביטוי הנראה במציאות של נשיאה זו?
מדוע לא כתוב "נשר" בלשון יחיד?
מדוע התורה מתארת את הנהגת ה' במשָׁלים?
מהי ההתפתחות במדרגתם של ישראל בפני ה', בעת יציאת מצרים ובעת האבות?
וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
מהו "אלי"?
פירוש וביאור להבאה זו. מה הקשר בין פיסקה זו לקודמת?
מהי החשיבות היסודית בעובדה שה' מביא אותנו אליו?
מהי ההתפתחות במדרגתם של ישראל בפני ה', בעת יציאת מצרים ובעת האבות?
צור קשר
|
אודות האתר