ספר
בראשית
שמות
ויקרא
במדבר
דברים
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
לא
לב
לג
לד
לה
לו
לז
לח
לט
מ
פסוק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
מצורע
וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:
וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה:
לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם: פ
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
שמות פרק יג פסוק כב
לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם:
פירוש "ימיש". מה הנושא של הפסוק? איך מתנהלים העמודים הללו? מדוע הוזכר עניין זה שוב?
רש"י
לא ימיש. הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה. מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן (שבת כג). שעד שלא ישקע זה עולה זה:
בעלי טורים
לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש וגו'. ארז"ל מלמד שעמוד האש משלים לעמוד הענן מדכתיב לפני העם ולא כתיב מלפני העם, משמע שלפעמים היו שניהם לפני העם.
רשב"ם
לא ימיש. הקב"ה לשון מפעיל ממיש את אחרים. אבל לא ימוש ספר התורה. ל' פועל:
אבן עזרה
לא ימיש. פעל יוצא. כי השם הנזכר למעלה לא המיש העמודים לפני העם.
רבינו בחיי
לא ימיש עמוד הענן יומם. חזר והזכיר זה להורות מה שדרשו רז"ל מלמד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן:
מה ההבדל בין "יום" לבין "יומם"?
אבן עזרה
ומלת יומם לא תמצא בכל המקרא רק על עת היות השמש על הארץ. כי יום ימצא בתורה ונביאים ובכתובים והוא לילה. כי כתוב ביום הכותי כל בכור. וזה היה לילה. וכתוב היום הזה יום בשורה הוא והוא היה לילה. כי שם כתוב וחכינו עד אור הבקר. וכתוב יום צעקתי בלילה נגדך:
צור קשר
|
אודות האתר
