בני איש אחד נחנו. ולא אמר אנחנו רמז שאחד ממנו חסר.

נחנו. בלא אל"ף והוא האמת:

כלנו בני איש אחד נחנו. יתכן לפרש הטענה הזאת כי אמרו, מפני היותנו אחים בני איש אחד ולא נפרד זה מזה, כי כן רצון אבינו, באנו כלנו כאחד לשבר אוכל ולא שלחנו אחד ממנו עם עבדיו. וכן היה הדבר, כי למה ישלחם כולם, אלא שאין רצונם להפרד זה מזה. גם יתכן שעשו כן בעבור כובד הרעב, שלא יגזלו מעבדיהם בדרך את השבר אשר יביאו: ויתכן שאמרו לו כלנו בני איש אחד נחנו, תוכל לחקור עליו כי הוא נודע בשערים בכבוד עשרו ורוב בניו, ואם תשאל ותחקור תדע כי כנים אנחנו ואנשים צדיקים בני צדיק ולא מרגלים: ורבותינו נתעוררו כמו שאמרנו ודרשו (ב"ר צא ו) שנכנסו בעשרה פתחים כדרך מרגלים ולכך העליל עליהם. וטענה נכונה היא, אבל לא הזכיר אותה הכתוב. ועוד, שאמרו לו בתחלה כלנו בני איש אחד נחנו, והיא שמחייבת אותם: ויתכן שמתחלה אמר להם, נכנסתם בעשרה פתחים ועכשיו אתם נועדים במקום אחד ונקשרים יחדיו, אין זה רק דרך מרגלים, ואמרו לו, בעבור היותנו אחים נאספנו יחד, ואמר להם, לא כי ערות הארץ באתם לראות, כי אם אתם אחים היה לכם ליכנס בפתח אחד כאשר אתם עתה יחדיו, אז אמרו כי האחד איננו והלכו לבקשו. והכתוב לא יחוש להאריך בטעם הטענות:

כלנו בני איש אחד נחנו. לכך אנו הולכים יחד ולא בשביל עצה רעה כמרגלים:

כלנו בני איש אחד. תימה מה תשובה היא שלא היו מרגלים. וי"ל שאלו היו מרגלים ששלחו אותם לרגל הארץ היו שולחים בני אדם שהם נכרים זה לזה ולא אחים. מהרב מאיר מלחמ"ה:

כולנו בני איש וגו'. פירוש ובזה אין מקום לחשד ריגול כי המרגלים יבחרו להיות מענפים רבים, וכמו כן תמצא במרגלים ששלח משה, וגם ב' ששלח יהושע לא היו בני איש אחד כי כן דרך הבוחן בענין זה,

כלנו בני איש אחד נחנו. ואם היינו מרגלים היה במצות איזה מלך, ולא יבחר המלך כל המרגלים בני איש אחד, אבל באנו יחדו מפני שאנו אחים.

ויאמרו אליו לא אדוני וגו', כלנו בני איש אחד נחנו, על כן היינו מתייראים בעין הרעה השולט ביותר כשרואין מספר אחים יפה תואר במקום אחד, מאילו היה כל אחד בן איש אחר, וכן צוה לנו אבינו למה תתראו, ומזה למדנו להטמין עצמינו בתוך הבאים, וא"כ לא היו עבדיך מרגלים כי כל איש בחזקת כשרות הוא, ומי שרוצה להוציאו מחזקתו עליו להביא ראיה, ומאחר שאין לך ראיה אחרת כי אם ההטמנה בתוך הבאים, והרי אנו מתרצים זה ואין לך ראיה וממילא נדחו גם דבריו של ערות הארץ באתם לראות, ולא הוצרכו האחים לזכור זה כי גם יוסף הודה שטענת ערות הארץ באתם לראות תלוי בטענת מרגלים אתם, וכשנדחית טענת מרגלים אתם א"כ ממילא נדחית גם טענת ערות הארץ.

[מובא בפירושו לפסוק י"ג] שנים עשר עבדיך אחים אנחנו. מתחלה אמרו כלנו בני איש אחד נחנו, ונתנו טעם למה שנמצאו מקובצים, אמרו מפני שהיינו כלנו בני איש אחד לכך אנו מקובצים יחד לא נפרד אחד מחברו. ועוד פן יגזלו התבואה לאחד ממשרתינו לכך הוצרכה לבא כלנו ביחד:

כלנו בני איש אחד נחנו. נצנצה בהם רוח הקדש וכללוהו עמהם שאף הוא בן אביהם:

כנים. אמתיים כמו (שמות י) כן דברת. (במדבר כז) כן בנות צלפחד דוברות. (ישעיה טז) ועברתו לא כן בדיו:

כנים. נאמנים. ויתכן להיותו מגזרת כן תעשה כאשר דברת או מגזרת כן בנות צלפחד כמו האמת:

כנים אנחנו. בכל עסקינו.

ואומרו כנים אנחנו פירוש אחר שמודיעים עצמם יוצדק כי הם כנים כי הוא הפך משפט המרגלים שלא יודיעו עצמם מעצמם:

וטעם לא היו עבדיך מרגלים. כי כנים אנחנו מנעורינו בכל דברינו, לא היו עבדיך מרגלים מאז ועד עתה. וכן (להלן פסוק לא) לא היינו מרגלים, מעולם:

לא היו עבדיך מרגלים. מעולם, ואין ראוי לחשד אותנו במרגלים עתה.

[מובא בפירושו לפסוק י"ד] ויאמר יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם, ונתחדש לי עכשיו מופת שני על זה כי קשה לי למה אין זה האח הקטן אתכם, אלא ודאי שהיה פה עמכם והלך לו כי כבר שמע איזו חידוש במקום זה, ושלחתם אותו אל משלחכם להגיד את אשר שמע כבר, ואתם נשארתם פה לרגל עוד ובזאת תבחנו שתביאו אחיכם הקטן הנה ואני אחקור עליו אם ראוהו כבר במקום זה או לא, כי אם לא ראוהו כאן אז כנים דבריכם, ואם לא תביאוהו חי פרעה כי מרגלים אתם, כי אתם יראים פן יעידו עליו שראוהו כבר בעיר הזאת והלך לו לבדו. ולפי זה הדרך יתכן לפרש שהכל עלילה אחת ונתן עליה שני מופתים, כי מתחלה אמר מרגלים אתם מאחר שהטמנתם אתכם בתוך הבאים, ועוד נתן מופת שני שהרי ערות הארץ באתם לראות, כי נכנסתם בעשרה שערי העיר, ויאמרו לא אדוני וגו' כלנו בני איש אחד נחנו וגו'. ובזה תרצו ההטמנה לומר כי אנו מתייראים מן עין הרע, ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות, ומלת כי משמשת לשון דהא, ואמר להם את"ל שתרצתם ההטמנה, מ"מ איך תאמרו שאינכם מרגלים דהא ערות הארץ באתם לראות מהיכן העיר נוחה ליכבש, ע"כ חזרו לתרץ שניהם, כולנו בני איש נחנו לתרץ ההטמנה, והאחד איננו לתרץ הכניסה תוך עשרה שערי העיר, הוא הדבר אשר דברתי כמבואר בדרך ראשון, ופירוש זה מספיק יותר מן פירוש העקידה ומהרי"א בהיתר כל הספיקות ובענין הבחינה באח הקטן. וי"א שלכך העליל עליהם מרגלים כי היה ירא פן יחקרו אחר המושל מי הוא ויתברר להם כי הוא יוסף.

לא היו עבדיך וגו'. אמרו לשון עבר פירוש בביאתם לארץ. כי עתה אחר שהרגיש בהם אינם צריכין לומר שאינם מרגלים כי ודאי שלא ירגלו עוד. או יכוונו לומר שאחר שאמרו טענותיהם לשלול הריגול בהם אין מציאות לסתור טענותם ולחושדם ברוגלים אלא אם כבר היו מרגלים קודם, ולזה אמרו לא היו עבדיך מרגלים קודם ולזה לא יכנסו עתה בחשד:

לא היו עבדיך מרגלים. מעולם, ואין ראוי לחשד אותנו במרגלים עתה.